הרב ישי מלכה

הרב ישי מלכה

מפקח בכיר בבד"ץ

איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם, עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל ייעוץ בקשר לקורסים?

מאמרים נוספים

האם צריך פיקוח כשרות על פסטה? ומה הם הבעיות כשרות שיכולות להיות בפסטה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

האם צריך פיקוח כשרות על הפסטה?

לא פעם תשמעו טענה מ"מומחה כשרות" כל שהוא הגר אי שם בנכר שניתן לצרוך מותגי פסטה כל שהם מבלי שיהיה עליהם כשרות כל שהיא, ולדידו אותו המוצר איננו מצריך פיקוח של משגיח כשרות, ננסה לנסות ולהבין מה הייתה כוונתו, למרות שכנראה הוא מתכוון לפסטה יבשה ללא ביצים, שהוא סוג ייצור הדומה בסגנונו למקרוני המוכר בארץ.

אך קודם שניכנס לפרטים ולבעיות, נקדים, שיתכן מאד, שישנו מפעל מקומי, שהמשגיח כשרות או אחד הרבנים המבינים היטב ברזי הכשרות, ביקר באותו המפעל בעבר, ולדעתו, אין שום מניעה לצרוך מאותו המפעל, גם כשאין שם פיקוח כשרותי במשך כל שעות הייצור, ואולי אין פיקוח כשרותי בכלל, והכל מחמת שהוא מסתמך על נתוני השטח הטובים, ולשם כך, נדגים את זה במין משל, או כסיפור על הביקור של אותו משגיח כשרות, שיתכן שהסיפור אינו בדיוני אלא התרחש כך במציאות….

מה הבעיות שיכולים להיות בפסטה?

לאחר נסיעה ארוכה ומתישה באזור פתוח שאינו ממש סמוך לעיר, הגיע המשגיח כשרות לפתחו של המפעל המשתרע על פני שטח גדול מאד, המאחסן בתוכו אזורי ייצור שונים, עד כדי כך שהייתה נדרשת לו נסיעה ברכב בין אגף לאגף, ולכן גם לאחר שהמשגיח כשרות הגיע למשרדי המפעל, והבחין בקטלוג של המפעל המציע ומציג את כל סוגי המזון השונים אותם המפעל מייצר, כגון, פסטה (במספר צורות), ספגטי, עוגות,(בחושות וממולאות), וופלים (במבחר טעמים), קרקרים (מבחר טעמים וצורות) ביסקווטים, וכדומה, 

לא התרגש יתר על המידה, מחמת שהמפעל גדול מאד, ואגפי הייצור מרוחקים זה מזה, עד כדי כך שמערכות הקיטור לכל אגף הם עצמאיות ובלי חיבור בניהם, ועל כן אין קשר בין ייצור אחד למשנהו, מלבד זה שהפועלים נדרשים לבצע סניטציה, ולרחוץ את ידיהם בחומר חיטוי, וללבוש כובע, חלוק, כפפה , וכיסוי לנעלים. וגם אינם רשאים להכניס מזון, וחדר האוכל לא ממוקם בסמוך לחדרי הייצור, כך, שאין כמעט כל סבירות, שיהיה איזה זליגה של מאכל אסור, לזה של יצור הפסטה.

ולכן המשגיח כשרות החל מיד להתמקד רק בייצור הספגטי והפסטה הנעשה לרוב מקמח סמולינה המופק מחיטת הדורום, שהוא מין סוג של חיטה משובחת, המתאימה באופייה ליצור הפסטה, החיטה הזאת מצויה באזורי איטליה, טורקיה, וביתר המדינות השוכנות באגן הים התיכון, אגב, כשמדובר במפעלים בסדר גודל שכזה, 

איסור חדש בפסטה

בדרך כלל  הספקת חיטת הדורום למפעל תהיה משטחי גידול הקיימים באזור, ולכן בעיית האיסור ה"חדש", שהמשגיח כשרות תכנן לבדוק מיד בתחילה, נפתרה עוד בטרם שהמשגיח כשרות חקר אודות המפעל, שהרי באותם האזורים, זמן הזריעה, לרוב הוא בין החודשים ספטמבר נובמבר, ואילו הקצירה באזור החודשים מאי יוני, אולם משתנה מאזור לאזור, אבל בדרך כלל הקציר יהיה רק באזור חודשי הקיץ, ואם כך מובטח לנו שבט"ז בניסן התבואה כבר השרישה ויצאה מאיסור חדש.

אלא מה שנותר למשגיח כשרות לבדוק, מי מנפה את הקמח, ומה הם חומרי הגלם, וכיצד מתבשלת הפסטה, ומה קורה עם ההפרשת חלה, טוב את זה האחרון לא צריך לבדוק, לא רק בגלל שפסטה מבשלים, אלא בגלל עצם העובדה שהמפעל בבעלותו של גוי הפוטר את המוצר מהפרשת החלה…

 

תהליך יצירת הפסטה

אבל כדי לתת תשובה לכל הבעיות האחרות, צריך בשביל זה להכיר במעט את הליך ייצור ….

את החיטה מן השדות, מבאים לסילואים ענקיים מאד הנמצאים בשטחי המפעל, אך קודם לכן, כאשר עוברת החיטה מהמשאית לסילו, עוד בשלב הראשון, נעשה לחיטה ניקוי מאבק קש ואבנים באמצעות מטהר אויר בשיטת ניקוי יבש. וכמו כן נערך מיון להוצאת חיטה נגועה. ובנוסף עוברת החיטה ארבע שלבים של ניקיון במים קרים, במכונות צנטריפוגה, מלבד זה שהחיטה עוברת קילוף באמצעות הברשה, כך שכמעט אין מצב שיאחסנו בסילוא חיטים נגועות או מתולעות.

מהסילוא מעוברות החיטים למכונות הטחינה על ידי צינורות הובלה רחבים. לאחר הטחינה, מוסע הקמח בתוך צינורות לנפות הצנטריפוגליות, הליך הניפוי נעשה באמצעות ארבע נפות צנטריפוגליות, בצפיפות די סבירה, אלא שעדיין יש מקום לחוש, אולי הנפות עצמם הם מקור לחרקים, כי מי יודע מתי גוף הנפה הפנימי עבר ניקוי יסודי והלכתי.

אך כדי לפתור את החשש הזה, כנראה מסתמכים על פעולת לישת הבצק ועשיית צורת הספגטי, כי מיד לאחר שנופה הקמח, בנפה האחרונה הסמוכה מאד, למכונות האקסטרוברט נכנס הקמח הישר לתוך מכונת אקסטרוברט גדולה מאד, הלשה והמעצבת את הספגטי – פסטה. 

מה קורה לבצק בתוך המכונה

המכונה הזאת היא בעצם כמעין חדר עם חלונות הבנוי מעל גבי מגדל קטן, המכונה יוצקת צורות כמעין שערות התליות על מוט רחב. בהליך של סרט נע, המוט עם השערות מוסע בתוך החדרון הסגור, ומשם נופל לתוך מנהרת ייבוש סגורה, ובעצם בכך תם ייצור הספגטי.

ולכן עצם העובדה שהקמח נכנס לתוך מכונות האקסטרוברט, העושה כמה פעולות, כי בקדמת המכונה ישנו מלוש הלש לישה ראשונית את הקמח עם המים, ותוך כדי לישה נדחף הקמח באמצעות חלזון לתוך צינור, בראשו של הצינור ישנם חורים קטנים מאד, שמבעדם הבצק צריך לצאת, ניתן לבד להבין איזה לחץ דחיסה צריך בשביל זה, אבל לא די בכך, מול אותם החורים, ישנו שוב כמין מחסום, שגם הוא מנוקב בחורים בצורה חלולה היוצרת את צורת המקרוני החלול, 

אך החורים הללו אינם ממש מול אותם חורים של השלב הראשון, ומאידך הם מאד סמוכים, כך שרמת הדחיסה היא גבוהה מאד, מחמת כל הפיתולים והחורים הקטנים שאותם הבצק צריך לעבור, הפעולה הזאת גורמת לכל הבצק לעבור לישה חזקה מאד, שגם אם היה בה איזה שהיא חיטה שלמה, או כל משהו אחר הוא מיד נמס ונימוח, וזאת גם הסיבה שהבצק של המקרוני (ספגטי) כזה חלק ויציב, ואפילו חלול. 

חרקים ותולעים בפסטה

ניתן להבין, שאם הפעולה הזאת ממחה וממיסה את כל חלקי הבצק, בוודאי שהיא גם טוחנת לעפר דק כל חרק או תולעת שנכנסה בשוגג לבצק, ואם כך, גם אם היו תולעים בקמח הרי שהם נטחנו לעפר ונתבטלו ברוב הקמח, ואגב, בכאלו מצבים אפילו לא צריך שיהיה ששים פעמים כנגד בקמח כנגדם, למרות שהם בטלים ביותר מאלף.

חשוב להדגיש, שבהיתר הזה, משתמשים משגיחי הכשרות בעיקר במפעלים שהם בבעלות גויים, כדי לא להיכנס לבעיית מבטל איסור לכתחילה, למרות שגם על זה יש מה לומר, שהרי פעולת הביטול הזאת , לא נעשית בכדי לבטל את התולעים, אלא אך ורק בכדי לתקן ולהכשיר את הבצק כדי לייצר ספגטי…

נכון , שבסוג הזה מערבים רק קמח ומים, מבלי שאר תוספים של חומרי גלם בעייתים, אבל עדיין ישנו נידון ענק, כיצד ניתן להכשיר מפעל כזה בעוד כל מערכת הייצור מחוברת זו בזו בפרט מערכת הקיטור הנדרשת לאידוי וייבוש הפסטה או הספגטי, שהרי לאחר שהמכונה יצקה צורות כמעין שערות התליות על מוט רחב בהליך של סרט נע, המוט עם השערות מוסע בתוך החדרון הסגור, ומשם נופל לתוך מנהרת ייבוש סגורה לצורך אידוי הפסטה, 

זה קורה כאשר הספגטי נע בתוך מנהרה סגורה, המחוממת על ידי איידי קיטור חזקים, עד להתקשות הספגתי, ומשם הוא מעובר לתוך מנהרת חימום וייבוש, ומשם לתוך מנהרת צינון. אורך הנהרות נמשך על כמה עשרות מטרים, ההליך הזה הוא זה שהופך את הבצק למקרוני/ספגטי יבשים אך דא עקא שיתכן מאוד שהוא מסוכרן עם מחלקת הספגטי הצבעוני, כך שאותו ייצור הנראה ככשר למהדרין מסתבך עם ייצור שאולי הוא לא כשר.

 

צבעי מאכל

ניתן מעט רקע

צבעי המאכל מחולקים בדרך כלל לשתי קטגוריות עיקריות, ומסומנים בספרות ובאותיות לועזיות, מדינה ומדינה ככתבה וכלשונה, אולם בדרך כלל הסימון בארץ יהיה כסימון האירופי, ומשכך צבעי המאכל ממוספרים מהספרה 100 עד מ180, כאשר לידה מוצמדת האות E באנגלית בכדי שנדע שמדובר בספירה EUROPE אירופאית.

בתוך שני קטגוריות הצבעים יש אחת שהיא פחות בעייתית – צבעי המאכל הסינטטיים, שמופקים מדברים סינטטיים כפחם נפט וכדומה, למרות שהם בכלל לא בריאים ובלשון המעטה, וגורמים לכל המחלות המפורסמות, הם נחשבים להכי כשרים וגם לפסח וללא חשש קטניות, כי מה כבר יכול להיות בעיה בנפט, אולם, חשוב לדעת שלא כל צבע מאכל סינטטי מותר באכילה, שהרי יתכן מאד, שבעת שהפיקו את הצבע נולדה בעיית הכשרות, מחמת הקיטור המשותף שיש למפעל, או ערבובים קטנים של חומרים שמוצאם משומן מהחי, ועל זה הדרך.

מנגד, ישנה את הקטגוריה השנייה, צבעי מאכל טבעיים, שהם צבעי מאכל שהופקו מדברים טבעיים מהחי  ומהצומח, סוג צבעים אלו מחויבים בכשרות טובה, של משגיח כשרות ירא שמים, כי דברים מהחי יכולים להיות דברים שהופקו משקצים ורמשים או נבלות וטרפות, אלא שכאן כדאי לעצור ולתת דגש חשוב.

 

צבע המאכל של הקולה

בזמנו, לפני עשרות בשנים שחברת קוקה קולה השיקה את משקה הקולה ברחבי ארצות הברית, קמה קול זעקה גדולה כיצד ניתן לשתות את הקולה בעוד שיודעי דבר סיפורו שהצבע החום שחור של הקולה נגרם מצבע מאכל הנקרא קרמין 120e המופק ממין של כנימת, (כנימות מגן  המכונה קוצ'ינל,), ואכן בזמנו כשבא רבה של העיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית הרה"ג ר' טוביה גפן זצ"ל לתת כשרות למשקה הקולה היה עליו להתמודד עם אותה בעיית הצבע מאכל הזה, והוא אכן הוחלף.

אבל לא רק הקולה הייתה בבעיה הזאת, אלא מגוון ענק של מאכלים שיש להם נטייה לצבע אדום או חום, מחמת צבעי המאכל שהוספו להם, אמנם, למען האמת, צבע המאכל הזה הוא די עתיק יומין, וכבר הוזכר בפוסקים הקדמונים, ורבים כבר כתבו שאפשר להתירו מחמת שהתולעים האדומים שממנו הוא הופק התייבשו לגמרי ואיבדו את טעמן האסור, ואף יהיה מותר לערבן לכתחילה ביין שרף בכדי לתת לו גוון אדום, ולא רק הצבע האדום אלא גם הצבע המבוסס על כורכום היה באותו נידון, שמא קיימת בו בעיה במה שיתכן שיתערב בו חוט בשר יבש, ולמרות הכל סוללה גדולה של פוסקים התירו אותו לגמרי, כעין ההיתר המוכר יותר מסוגיית הג'לטין.

לעומת זאת, פוסקים רבים אסרו את השימוש בצבעי מאכל המבוססים דברים מהחי גם כשמדובר בתולעים אדומים ויבשים, מחמת הכלל ש"חזותא מילתא", שפירושו כל דבר שעשוי למראה ולתת יופי וצבעו האסור ניכר לכל… הוא נחשב  ולפיכך אינו בטל, בפרט כשמדובר בדברים האסורים מהתורה.

סוג צבעים אלו שהיו מוכרים עד כה, גם אם נחמיר בו ולא נצרוך אותו, הרי שעדיין ישנם דברי טעם להחשיבו לצבע מאכל כשר אף אם אינו בכלל הקטגוריה של המהדרין…. אלא שהדור החדש ישן של צבעי המאכל שנתפסו בביקורת של הרבנות, הינם זן חדש ו"טרנד" חדש שיוצר בעיית כשרות אמתית, בפרט כשמדובר בשיגעון החדש לצבוע את כל המאכלים בשחור, בין אם מדובר בגלידה, קינוח, לחמנייה,

 

מאיזה חיה מכינים פסטה שחורה

ולעניינו פסטה שחורה.

לצערנו, בתי אוכל רבים ושפים מוכרים, מתגאים שהמאכלים אצלם צבועים בשחור, אבל לא סתם שחור, אלא שחור משחור, מדיו של דיונון, חלקם אף נותנים עצות לגשת לחנות "דגים" ולקחת את השאריות של ניקיון פרי הים, ולהפיק באופן עצמאי צבע שחור, רחמנא ליצלן….

גם בעולם הרחב מקובל, שפסטה שחורה הינה פסטה שנצבעה בדיו דיונון, כך שגם מי שהקל ראש בצריכת פסטה רגילה בלי כשרות, צריך לקחת בחשבון שגם אם הפסטה שהוא רוכש היא טבעית לחלוטין מים וקמח, הרי שבמפסטרות ובמכונות הייבוש עבר לפני כן דם בעלי חיים טמאים…

כאן כבר הנידון שונה לחלוטין, אין את כל ההיתרים של הצבע האדום העשוי מתולעים שהתייבשו ואיבדו את טעמם ונעשו כעץ בעלמא, אלא מדובר בדם טרי ורענן… שאין פתח להתירו…

 

לא כל פסטה שחורה אסורה

אגב, לא כל פסטה שחורה היא פסטה אסורה, ישנו תחליף לדיו הדיונון, המשמש כצבע שחור, והוא ה"אבץ", או באמצעות פחם קליפות ערמונים הראויים למאכל, וכן באמצעות פחם פעיל, ואין הכוונה  לפחם שמקורו בעץ ובאמצעותו מדליקים את המנגל, אלא סוג של פחם המגיע בקפסולות מיוחדות העשוי מחומרים טבעיים, כמו קליפות אגוזים וקליפות קוקוס, שאינו משפיע כלל על הטעם, אבל בכדי לוודאות את הנתון הזה, צריך שתהיה כשרות אם ידע רחב וחזק…. של משגיח כשרות השולט בכל הרזים הללו.

 

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל ייעוץ בקשר לקורסים שלנו?

מאמרים מומלצים נוספים:

איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם, עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרף עכשיו לשיטת הלימוד הייחודית במכון ורכוש מקצוע תורני מבוקש.

מקומות אחרונים. מחירים מסובסדים.

הצטרף עכשיו לשיטת הלימוד הייחודית במכון ורכוש מקצוע תורני מבוקש.

מקומות אחרונים. מחירים מסובסדים.