הרב ישי מלכה

הרב ישי מלכה

מפקח בכיר בבד"ץ

איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם, עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

קרא עוד »
מעוניינ/ת לקבל ייעוץ בקשר לקורסים?

מאמרים נוספים

מה בעיות הכשרות במשקאות קלים כגון מיץ תפוזים, ומתי לעשר את רכיבי הפרי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בעיות הכשרות במשקה קל

אולי מן הראוי היה לפתוח את הנושא, תחת הכותרת "חשיפה" או אולי "תגלית", אבל מאחורי הכותרת הזאת, מתרחש נידון סבוך ומאוד מעניין, שגדולי פוסקי זמננו הביעו את דעתם עליו, ולצערנו, יתכן שאף מהווה כעין "מכשול לרבים", ונתחיל מעט בהיסטוריה,

לפני מספר שנים, עוד בחיי חיותו של מרן מאור ישראל זצוק"ל , עמד הבד"ץ בית יוסף בפני החלטה מאד מורכבת, האם לקבל תחת כשרותו את אחד החברות…. שהם מענקי יצרני השתייה הקלה, המשווקת משקה קל מבוסס פרי, נקטר, מיץ סחוט, ולאחר שמרן מאור ישראל זצו"קל, עיין, ושוב עיין… הוא פסק, "קשה מאוד לסמוך על הקולות ההלכתיות שהחברה נוהגת בה", ולפיכך הוחלט שלא לצרף את אותו המותג תחת כשרות בד"ץ…

התרחשות הזאת אירעה כאשר חברות המשקאות הגיעו לפרשת דרכים וייצור המשקאות הקלים המבוססים על חלקי פרי החל  להיות ייצור המוני,  אולם אף בתחילת דרכה של התעשייה הזאת בארץ עוד לפני כמה עשורים שהתחילו לייצר ולהפיץ בארץ משקאות קלים המבוססים מסחיטת פירות כדוגמת מיץ תפוזים המבוסס על משקה מסחיטת פירות הדר כתפוזים, או משקה אשכוליות וכדומה,

מתי להפריש תרומות ומעשרות לרכיבי הפרי? 

התעוררה שאלה מעניינת, הרי משקה זה הוא תולדה ישירה של פירות ארץ ישראל המחויבים בהפרשת תרומות ומעשרות וכל עוד לא הופרשו התרומות ומעשרות מפירות אלו לא ניתן לשתות את המשקה אם כך כיצד או יותר נכון באיזה שלב נפריש מהפירות את התרומות ומעשרות, האם מיד אם כניסתם לתחומי המפעל עוד קודם שנסחטו הפירות ונהפכו למיץ, או שמא רק בשלב האחרון לאחר שהוצא מהם המשקה,

למרות שהשאלה הזאת נשמעת כלא רלוונטית במיוחד שהרי מה כבר ההבדל ומדוע שלא יפרישו מהם את התרומות ומעשרות מיד בתחילה כפי שנהוג בכל תחומי התעשייה, השאלה הזאת העסיקה גופי כשרות רבים והיא חרצה גורלות של רמות כשרות למינם.

אך כדי להבין את גודל המורכבות נכניס אתכם לסוד העניינים,  למפעלי המשקאות מגיעים מידי יום עשרות, אם לא מאות טונות של פירות המיועדים לסחיטה המאוחסנים בתוך דולבים גדולים, אספקת הפירות כה רחבה וממגוון כה גדול של מטעים ובתי אריזה כך שמטבע הדברים, חלק מהפירות משווקים למפעל ישירות מהמגדל קודם שהפרישו מהם את המעשרות כשהם בחזקת טבל וודאי והם מוגדרים כפירות החייבים,

ואילו חלק לא מבוטל מהפירות שמגיעים למפעל הם כתוצאה של "קנייה חכמה" מכל שאריות הפירות שנותרו בשווקים או בבתי האריזה לאחר שהופרשו מהם התרומות ומעשרות ולכן אותם פירות מוגדרים כפירות הפטורים, על אותו משקל יתכן וחלק מהפרות יוגדרו כפירות הפטורים ממעשרות מחמת שגדלו אצל גוי, או באיזורי גידול הפטורים ממעשרות,

הבדלי הבעיות בעישור הפירות

כך שמאד קשה ואולי לא אפשרי לעשר את הפירות שהמפעל אסף לתוכו מחמת הבליל שנעשה בין הפירות החייבים והפטורים ואף אם ננסה לעשר מחלק מהפירות, נכנס לבעיית מן הפטור על החיוב , שהרי אולי הפירות שיעדו להפריש מהם, הם פירות פטורים ממעשרות שאי אפשר להפריש מהם על הפירות האחרים, מתוך הכרח הזה, נוהגים כיום במפעלים  בעלי כשרות, להפריש את המעשרות רק לאחר שנסחטו הפירות ונעשו למיץ, שאז גם עם מעורב במשקה סוג של חיוב ופטור, יכולים להפריש מתוך המיץ, על פי הכלל הלכתי שבדבר לח "יש בילה", ותולים שבכל טיפת משקה מעורבים כל סוגי הפירות.

אלא שהמוסכמה הזאת, לעשר את המיץ, לאחר שהוא נסחט, יוצרת בעיה הלכתית מאד סבוכה, שהרי לכולנו ידוע שברכתו של המשקה היא "שהכל" , ולא "העץ", מחמת שהמשקה מוגדר כ"זיעה", ואינו חלק מהפרי, ואם כך כיצד ניתן לעשר מדבר שאינו חלק מהפרי, עד כדי כך, שידועה דעתו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל שמיצי פירות שהופקו מפירות טבל (לפני שעישרו אותם), אסורים בשתייה, וגם אם ינסו לעשר אותם, על ידי שיפרישו חלק מהמשקה עבור המעשר, זה לא יעזור, כיון שהמשקה נחשב כזיעה שאינו חלק מהפרי, והרבה פוסקים מסבירים שכוונתו הייתה, שגם אם ייקחו פירות שלמים, וייחדו אותם כהפרשת המעשרות על המיץ, זה לא יעזור מחמת, שדרגת הפירות חמורה יותר , מדרגת המיץ, וישנה הלכה שלא מעשרים, מחיוב החמור על חיוב הקל.

פסק מרן זצוק"ל

האמת, שהנושא מאד מורכב, ומעורבים בו שיקולים הלכתיים כבידי משקל, ולקחת בחשבון שכיום שאין לנו בית המקדש, החיוב לעשר מדברי חכמים, מה עוד, שכאן מדובר בפירות שאינם שמן או יין, וגם המפעל נחשב כ"לקוח", והמשקה כ"זיעה", שכל אחת מהם סיבה להוריד את דרגת החיוב של המעשרות, וליצור בעיה, ממה עדיף לעשר מהפרי או המשקה, מה עוד שקיימת עדיפות לעשר לאחר הגמר מלאכה הסופי, שזה המיץ, שהרי כוונת המפעל לסחוט את הפירות, בפרט , שיש עוד נתון שמשפיע על ההחלטה, שהרי כיום המעשרות הולכים לאיבוד, ואולי יותר קל לעשר מדרגות חיוב שונות.

לאחר כל מכלול השיקולים, הורה מרן זצוק"ל לבנו ראש הבד"ץ, הגאון הגדול ר' משה יוסף שליט"א, שמפעלי המשקאות יפרישו את המעשרות, כפי השיטה הנהוגה ביקבים, והכוונה, לאחר שהופק המשקה, יוציאו מהמשקה את הכמות הנדרשת למעשרות, וישפכו אותם לתעלת הניקוז, למרות שגם אם ייקחו פירות שוודאי לא הפרישו מהם בעבר, והם ראויים למאכל אדם, ויפרשו מהם בעבור המשקה, זה גם נחשב כמעשרות.

אלא שההחלטה הזאת נגדה את רצונם של בעלי המפעלים, המפיקים משקאות המכילים פרי, מתוך זה, שהיא הסבה להם הוצאה כלכלית גדולה, ונסביר…

שוק המשקאות

שוק המשקאות הטבעיים, מחולק בגדול, לארבע קטגוריות, מיץ סחוט- שהוא מאה אחוז פרי סחוט, שעובר תהליך פיסטור ונשמר בקרור,   100%  פרי-  הינו משקה שהבסיס שלו רק מפרי אך המשקה מעורב עם מים, נקטר- הוא משקה שמעורב בו בין חמישים אחוז לעשרים וחמש אחוזי פרי עם שאר תוספות ומים, , ומשקאות המכילים פרי- אחוזי הפרי הסחוט נעים בין עשרה אחוז לחמשה עשר, בתוספת שאר חומרי טעם ומים.

כמובן גם איכות הפרי שבמשקה משתנה, שהרי בעוד שבסחיטה הראשונה הוציאו את מיטב המשקה מהפרי עצמו, הרי שלאחר הסחיטה מפרידים בין המיץ לפולפה PULP שהם שקיקי המיץ המצויים בפירות הדר, ושוב סחוטים אותם לאחר שהם עוברים הליך של מיסוי להוציא את כל המשקה האגור בתוכם,

לאחר הסחיטה, הפלופה ריקה מכל תוכן, וכעיקרון משמשת בעבור מאכל לבהמות, אבל במציאות חלק מהפלופה מוחזר למשקה בכדי להשוות לו מראה טבעי של פרי סחוט ואולי בפעם הבאה שאתם שותים משקה פירות בבקבוק של ליטר וחצי תדמיינו את הפולפה הזאת….

הפסד מרובה בעישור הפירות 

כך שאם ננסה לסכם ולחזור לבעיית המעשרות, נבין, שאנחנו במעין פלונטר לעשר את הפרות עצמם זה כמעט בלתי אפשרי וגם לא כללי לחברות המשקואת שהרי מדוע יזרקו לאבדון פרי שמכיל בתוכו משקה יקר בעוד הם יכולים לנצל את הפרי ולהקצות את השאריות, לעומת זאת לעשר את המשקה גם זה ממש לא מומלץ, כך שאם  אנחנו רוצים לנסות לדלג מעל המשוכה הזאת לעשר משקה המכיל פרי, מתוך הפרי,

נצטרך לקחת את הפלופה שהיא עדיין בשלב הראשון עוד לפני שהיא נסחטה שוב, ואינה ראויה למאכל אדם, בכמות שמחושבת לפי יחס של כל המשקה, אם כך תחשבו, מה יאמר בעל מפעל שבהגיון שלו, כל אחוז פלופה, שמתחשבן לפי המשקה, שווה פי כמה מאות אחוזים למה שהוא יכול להפיק מזה משקה. אבל, גם אם נאמר לו שהוא יפריש מהמשקה, ויוציא יותר מאחוז מכל תפוקת המפעל , וישליך את זה לאיבוד, עדיין ההוצאה גדולה מאד…

ולכן בעלי המפעל התעקשו, שהם יעשרו מהפלופה, אבל לפי היחס שהם מבינים, ובמילים פשוטות, ייקחו את הפלופה ואת המשקה למעבדה, ויבדקו כמה אחוזי סמיכות ופרי יש בהם, ורק לאחר שחושבנה כמות פרי שיש במשקה, יוצאיו לפי היחס הזה את אחוזי המעשרות, ולזה לא הסכים מרן זצוק"ל….

חשוב לציין, שטרם, עסקנו במשקאות אחרים המעורבים עם מים ומייצבים, ושאר חומרי טעם וצבע, שכאן הבעיה כבר מעצימה, מחמת שמיץ הפירות, הוא רק בהגדרת נותן טעם, ואינו המשקה בעצמו, שלא נדבר על משקאות המכילים פרי המיובאים מחו"ל שם הבעיה בהרבה יותר מורכבת מחמת שבאותו ייצור ישנה תערובת של משקאות המכילים פרי ענבים שמבחינתו מוגדר כיין נסך,  כך שיש עוד הרבה במה לדון….

על הכותב:

מעוניינ/ת לקבל ייעוץ בקשר לקורסים שלנו?

מאמרים מומלצים נוספים:

איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם, עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרף עכשיו לשיטת הלימוד הייחודית במכון ורכוש מקצוע תורני מבוקש.

מקומות אחרונים. מחירים מסובסדים.

הצטרף עכשיו לשיטת הלימוד הייחודית במכון ורכוש מקצוע תורני מבוקש.

מקומות אחרונים. מחירים מסובסדים.