משגיח כשרות – כתר ההלכה https://keterhalacha.co.il ללמוד את מקצועות ההלכה בהצלחה Sat, 19 Dec 2020 17:22:54 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://keterhalacha.co.il/wp-content/uploads/2020/05/cropped-logo2-1-32x32.png משגיח כשרות – כתר ההלכה https://keterhalacha.co.il 32 32 איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים? https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%25aa%25d7%259e%25d7%25a8 https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/#respond Thu, 23 Jul 2020 00:46:56 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1304

למה נבחר התמר לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ואיזה זן תמרים הוא זה?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם,

עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

 

תמר המג'הול

הוכתר כמלך התמרים קומתו תמירה וגבוהה, גופו בשרני ושומני ומתוק הוא למאוד. תמר המג'הול נמצא כהכי נקי מתולעים , ובדרך כלל כשיש בו נגיעות ניכר במראהו החיצוני כעין רירים או נקבים עגולים. הכתמים השחורים אינם אלא פגמי גידול, אולם אי אפשר לומר על המג'הול שהוא תמר נקי מחשש תולעים וחרקים במציאות גם הוא נגוע וגם הוא מחוייב בבדיקה כל שהיא לוודאות שאין בו התלעה אך הבדיקה שצלו מצריכה מעט ידע שעוד נרחיב עליו בבוא העת.

 

תמר החדראווי

הוא התמר הכי דומה למג'הול אומנם קטן וזול הוא ממנו . החדראווי יכול להיות תחליף טוב למג'הול אלא שהוא ברמה יותר גבוה של נגיעות מתולעים.

 

תמר האומרי

אחיו הוא של ה"חדראווי" אבל יבש הוא ופחות מתוק ממנו .

תמר הדקל נור

נראה שונה מחבריו מראהו ללא רבב קליפתו תשתדל להיות שלימה אומנם יבשה, ויש שיעדיפו את מתיקותו המעודנת. אלא שלא תמיד תוכו כברו. פעמים נראה יפה מאוד, אבל תוכו מתולע מאוד, הבעיה- שפנים תמר הדקל כעין חוטים כך שהנגיעות המתפתחות תחת עוקץ ראשו, יכולה להסתתר מתחת לחוטים. והנגיעות בו תראה כעין פרורים.

כמובן שישנם עוד זנים כמו תמר החלאוי במרקם הטופי, תמר הדרי שטעמו דומה לטעם השוקולד, ותמר הזהידי.

ישנה עוד דרך לשווק תמרים, ודווקא כשהם לחים, או יותר נכון מוקפאים,  ובדרך כלל הם יהיו תמרים מזן החיאני, הנפוצים ביותר בארץ, שמקורו במצרים, וגם זן הברהי (תמר צהוב) שמקורו בעיראק. למרות שהברהי נמכר בעיקר כבוסר (פרי צהוב, על סנסניו),

 

שלבי גדילת התמר

אלא שעולם המושגים של התמרים מעט מבלל, וכשמזכירים בוסר אין הכוונה לפרי קטן שעדיין לא גמר לגדול, אלא דווקא לפרי שהגיע לגודלו ולצבעו הרצוי, אך עדיין אינו ראוי לאכילה כל כך,  ויש גם את שלב הבוחל,  כאשר הפרי טרי, וגם רך וראוי למאכל, השלב הנקרא צמל, הוא כבר פרי בוחל שהתייבש, ואיבד את לחותו, וכמות הסוכר שלו עומדת על יותר משבעים אחוז.

ומשכך, עומדת בפנינו שאלה לא קטנה, כיצד מגדרים את השלב בו התמרים נחשבים ל"גמר מלאכתן" כדי לחייבם במעשרות, ולא רק, אלא גם לקבוע האם יתכן שתהיה איזה שינוי לחייבם במעשרות או לפוטרם, למשל אם עברו מרשות גוי לרשות ישראל קודם הגמר מלאכה או שיצאו מהארץ, ועוד מספר רב של דוגמאות.

 

ארץ ישראל המקום האידאלי לגידול תמרים!

תמרים המשווקים בעולם, מסתירים את מוצאם שהם מארץ ישראל.

אך קודם שנדון בזה, כדאי קצת להקדים מעט. ארצנו הקדושה הינה המקום האידאלי לגידול תמרים, מחמת האקלים המקומי המשלב חום, לחות, וקרקע מליחית. ולרוב יגדלו התמרים באזור השבר  הסורי אפריקאי שהוא מאילת שבדרום, עד טבריה שבצפון, דרך הערבה וככר סדום, ליריחו ובקעת הירדן,

ומשם לבית שאן עד בואכה טבריה, ובעצם הם גדלים על קו גבול ארץ ישראל הקדמוני שקבעו עזרא. כך שנעשה בליל גדול, שהרי ישנם אזורי גידול הפטורים ממעשרות, כמו למשל, באזור אילת ודרום הערבה והנגב, הנחשבים כמחוץ לארץ, ומנגד, בצפונה ואילך,

ישנם אזורי גידול החייבים במעשרות, וגם בפאתי בית שאן (המקראית) יש דיון, האם יש חובה להפריש, שהרי רבנו הקדוש מנה ופטרם ממעשר בגלל העניים, ואם ניקח בחשבון שקו הגבול אינו עובר באופן ישיר ורציף אלא מזגזג ומותיר הרבה מובלעות.

וגם אין לנו ידיעה ברורה על מיקום ושמות הערים הקדמוניות, נוצר מצב שבמטע אחד ושלא נדבר על מטעים שונים המגיעים לאותו בית אריזה, ישנם גידולים החייבים במעשרות וגידולים הפטורים דבר המונע הפרשת תרומות ומעשרות באופן כוללני כפי שנהוג בשאר מיני הפירות, שהרי יש איסור להפריש מן הפטור על החייב, ולכן, נדרשת הערכות מיוחדת של גוף כשרות חזק ומהודר שידע לבודד כל משלוח וכל אזור בפני עצמו, כדי שהפרשת תרומות ומעשרות יהיו כתיקנן.

אגב, עקב כורח המציאות שרוב התמרים בפרט אלו המשובחים מיועדים לייצוא לכל רחבי הגלובוס גם למדינות שאינם באופן רשמי בקשרי מסחר עם ישראל מוסתר כל ססמן שהתמר גדל בישראל, כך שפעמים רבות משווקים תמרים שהם בדרגת כשרות מהודרת ללא כל ססמן כשרות, רק כדי שלא יזהו שהתמר מוצאו מישראל, 

אלא שאי אפשר כלל להסתמך על הנתון הזה ולהתיר תמרים שלא מופיע אליהם סמל הכשרות מחמת שישנם בתי אריזה ששם העדר סמל כשרות מהודרת נעשה בכוונת מכווין כי התמרים שם בהחלט אינם מהדרים גם בגלל בעיית המעשרות וגם בגלל בעיות ערלה לא פשוטות.

שאלה מעניינת!! מתי מעשרים את התמרים?

אבל גם אם נניח לזה, ישנה שאלה מעניינת, מתי מעשרים את התמרים, ונסביר.

אחד מפלאי הבריאה שהטביע הקדוש ברוך הוא בפירות, שבכל פרי שאינו בשל תהיה תחושה של "עפיצות", הנרגשת כטעם מריר, ואפילו בכיווץ הפה בעת טעימה הפרי,

התחושה הזאת נגרמת בשל קיומם של חומרים בפירות הנקראים "טאנינים", שהם סוג של מולקולות המיוצרים על ידי הצמחים בעצמם ומשמשים כחומר הגנה ברקמות הצמח, עם ההבשלה, הטאנינים עוברים שינויים הכוללים התרככות הפרי כתוצאה מפירוק דופן התא, ועלייה בתכולת החד סוכרים ובמתיקות, גם הצבע של קליפת הפרי עובר שינוי כתוצאה מהרס הכלורופיל המקנה לפרי את צבעו הבוסרי, הירוק, ובכך נוצר פיגמנט צבע, צהוב , אדום, עד שחור…

 

הבחלה מלאכותית

אלא שישנם סוגי פירות וירקות, שאם נמתין להם עד שהם יבשלו על העץ באופן טבעי, ייווצר מצב, שיגרום נזק גדול למגדלים, מחמת שעד שהפרי יגיע ויימכר בשווקים, הוא עשוי להיות "בשל מידי" , שלא לומר – רקוב, כמו למשל הבננות, האבוקדו, העגבניות, ובמקרה שלנו זה התמרים ,

לכן פיתחו, את שיטת ההבחלה המלאכותית, שזה בעצם תהליך שבו הפרי מבשיל באופן מלאכותי, על ידי חימום, הקפאה, ייבוש, או באמצעות חומרים כימיים, באמצעות גז האתילן, בתהליך זה קוטפים את הפירות בעודם בוסריים וגורמים להבשלתם באופן מלאכותי סמוך למועד השיווק שלהם.

אלא שכאן יש הבדל מהותי בין הבחלת תמרים בכדי לשווקם טריים, לבין אלו היבשים, שבזה האחרון נעשת ההבחלה רק לאחר הגדיד ורק לאחר שמוינו התמרים שאינם בוחל, שאותם משטחים על מגשי פלסטיק בתוך חממה מניילון הצוברת חום, או באמצעות מאוורים ותנורי חימום המפזרים חום, למשך כמה ימים עד שהפרי מגיע לרמת בוחל הרצויה לשיווק.

תמרים לחים

לעומת זאת בתמרים הלחים התהליך שונה, בעוד שהתמרים נגדדו צהובים, אדומים או ורודים, תלוי לפי הזן, מכניסים אותם להקפאה, ההליך ההקפאה גורם לפרי מיד לאחר הפשרתו להיות מתוק יותר, ושחור, וזאת משום, שבהליך ההקפאה טמפרטורת הפרי יורדת בהדרגה אל מתחת לאפס, וכל המים המצויים ברקמות הפרי מתחילים לקפוא.

אך בהדרגה, כך, שהליך הקפיאה קורה כתהליך של התגבשות, ולכן ברקמות הפרי נוצרים גבישי קרח מיקרוסקופים, ובמהלך הצטרפות מולקולות מים אליהם הם גדלים וזורים הרס, וגורמים לקריעת קרומי התאים, ושבירת המולקולות, הטאנינים וחומרי התשמורת מתפרקים ותכולת החד סוכרים עולה, גם דפנות התאים וה-DNA של תאי הפרי ניזוקים. 

ולכן אף שבשלב ההפשרה לא ניכר בתמרים שינוי כל שהוא, אבל מכיוון שרקמותיהם הפנימיות פגועות ומרוטשות, מתחיל מיד תהליך טבעי של הבשלה, ולכן התמר הופך רך יותר, כאילו משהו כבר לעס לנו אותו, ולכן גם טעמו של התמר מתוק יותר לאחר הקפאה.

 

גמר מלאכה של התמרים

וכאן אנחנו נכנסים לשאלה הלכתית מעניינת, מהו הגמר מלאכה של התמרים, שהרי ישנה שאלה הלכתית די ישנה מהו הגמר מלאכה בבננות האם ה"גמר מלאכה" היא בגמר מלאכת השדה לאחר הקטיף וההכנסה של הפירות לארגזים, וכפי שפסק מרן זצוק"ל בחזון עובדיה. 

או שמא כיון שהפרי עדיין לא הוכשר לאכילה על ידי הדחק, אין הפרי בהגדרת "גמר מלאכה" אלא רק לאחר ההבחלה, ואם כך, גם בתמרים הטריים צריך לתת את הדעת מהו גמר מלאכתן, שהרי טעמם קודם ההבחלה טעם עפיצי ומעט דחוק…

אגב היו כאלה שהגדילו להקשות, ולדמות את התמרים הלחים, לדינם של התמרים הרעים שלא נתבשלו כל צרכם, שאף אם "נותן אותם בסל ומתחממין ומתרככין שם עדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר ויכול לאכול מהן".

לסיום, הדעה הרווחת שגם התמרים לחים יכולים להיאכל בעודם על העץ, לאחר שבחלו, בפרט בזן הבהרי המצוי בעיקר בשוק, אבל במציאות במפעלים האזוריים של עמק בית שאן, מפרישים את  התרומות ומעשרות רק לאחר שיצאו מהקירור, במערך המיון והאריזה, ואגב, יש לזה יתרון אדיר, שבכך הם יכולים לברור למעשרות את התמרים שהם סוג ג' או אפילן ד', ולחסוך לעצמם עליות….

לפרוט על קורס משגיחי הכשרות שלנו.

משגיח כשרות מוסמך

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/feed/ 0