כתר ההלכה https://keterhalacha.co.il ללמוד את מקצועות ההלכה בהצלחה Mon, 03 Jul 2023 09:09:56 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://keterhalacha.co.il/wp-content/uploads/2020/05/cropped-logo2-1-32x32.png כתר ההלכה https://keterhalacha.co.il 32 32 קורסים לדתיים – איזה קורסים וסוגי מקצועות עבודה ניתן ללמוד במקצועות הקודש המתאימים לדתיים וחרדים? https://keterhalacha.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2599%25d7%25a9-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a4%25d7%2599 https://keterhalacha.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99/#respond Thu, 24 Nov 2022 14:30:45 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=2561 רוצה לעסוק במלאכת שמיים? קורסים לחרדים וקורסים לדתיים אכן קיימים וניתן להשתלב בשוק העבודה ולעסוק במקצועות הקודש.

איזה קורסים יש? כמה זמן זה לוקח? מהם התחומים הנלמדים? האם בתחום ישנו תואר לחרדים? תעודה? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

לעסוק במלאכת הקודש מפרה את הנפש, הרוח ואת הנשמה, עם ישראל עוסק במקצועות שונים השומרים על תורתנו הקדושה ומקיימים את עם ישראל מימים ימימה, לדוגמה אלו שילמדו בקורס מוהלים יהפכו למוהלים מוסמכים וישמרו על מצוות ברית המילה, קורס סופר סת"ם מכשיר לכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות וכך שומר על תורתנו הקדושה ואלו רק דוגמאות בסיסיות על קצה המזלג.

 

קורס לדתיים – קורס משגיח כשרות מוסמך (עפ"י ההנחיות החדשות של הרבנות הראשית)

עבודה כמשגיח כשרות מאפשרת שליחות ופרנסה מכובדת והקורס בהחלט מתאים בלבד לדתיים וחרדים, ב-16 מפגשים בלבד תוכלו להיות משגיחי כשרות ואף להתקבל לעבודה, הקורס כולל לימוד מקיף של הלכות כשרות, העשרה בפרקטיקה של עולם הכשרות במפעלים בעידן הטכנולוגי, ידע מקצועי על הסודות המסתתרים בין רכיבי המזון וחומרי הגלם, הכרת המפעלים והליכי הייצור. כולל צפייה במצגות וסרטונים להמחשה מעשית. סיור מודרך בבתי מלון בשיתוף המועצות הדתיות ברחבי הארץ.

  • הלכות טבילת כלים והגעלת כלים.
  • בישול ופת גויים.
  • סימני עופות, בהמות, דגים וביצים טהורים.
  • הפרשת חלה. ערלה. חדש ושביעית. תרומות ומעשרות.
  • בשר וחלב. חלב, גבינות וחמאת גויים. מליחה. יין נסך. תולעים.
  • הלכות שבת במטבח ובתעשייה.

 

למידע נוסף אודות קורס משגיח כשרות מוסמך הקליקו כאן

 

קורס משגיח כשרות מאפשר מלאכת שמיים, עבודה עם חיוך והרגשה של שליחות
קורס משגיח כשרות מאפשר מלאכת שמיים, עבודה עם חיוך והרגשה של שליחות

 

קורס לדתיים – קורס סופר סת"ם מוסמך

לסופר סת"ם יש תפקיד גדול בקודש ואחריות גדולה, כתיבת תשמישי קדושה, ספרי תורה, מגילות, מזוזות ותפילין המלווים את עם ישראל בכל יום ויום,
הקורס כולל לימוד מקיף של הלכות כתיבת סת"ם וצורת האותיות, כיצד לכתוב בצורה נכונה ומהודרת, בקורס תקבל ידיעות בכל החומר ההלכתי ביסודיות ובבהירות במקביל לניסיון מעשי בכתיבת האותיות.

משך הקורס – 16 מפגשים

  • לימוד ייחודי של הכנת הקולמוס בשיטות שונות.
  • מיומנות והפרקטיקה, של אופן הכתיבה הנכונה, הקלף, הדיו והקולמוס.
  • הלכות כתיבת סת"ם בשו"ע סימן לב וסימן לו, הלכות שמות הקודש.

 

למידע נוסף אודות קורס סופר סת"ם מוסמך הקליקו כאן

 

קורס סופר סת"ם מתאים כקורס לדתיים יראי שמיים, הקורס מאפשר לכתוב ספרי תורה, תפילין, מגילות ומזוזות
קורס סופר סת"ם מתאים כקורס לדתיים יראי שמיים, הקורס מאפשר לכתוב ספרי תורה, תפילין, מגילות ומזוזות

 

 

קורס לדתיים – קורס שיפוץ תפילין (הקורס המלא בהמלצת גדולי ישראל)

בתחום של שיפוץ תפילין יש ביקוש גדול לעובדים מקצועיים, מדובר בקורס קצר יחסית והינו קורס לדתיים וחרדים אשר רוצים לעבוד בתחום נדרש, הנתונים הם פשוטים, לכל נער בר מצווה רוכשים זוג תפילין, ישנם יהודים שלובשים בנוסף גם תפילין של רבינו תם, מה שמביא לביקוש גדול מאוד, אך ההיצע של עובדים יר"ש מיומנים במקצועות הקודש – לא מספק לכן קורס שיפוץ תפילין מאפשר הכשרה מהירה (משך הקורס בדרך כלל 10 מפגשים) למקצוע עתיק יומין המאפשר הכנסה מכובדת.

בקורס מלמדים את ההלכות ממרצים מנוסים ומוסמכים. כולל דגש מיוחד על הפרקטיקה, במהלך הקורס תיחשף לטכניקות מיוחדות שמועברות על ידי גדולי המומחים בתחום.

מלאכת שמיים הכוללת תכנית לימוד והכשרה בכל סודות המקצוע:

א. מבוא לעולם הסת"ם, סוגי הבתים ואיכותם.

ב. פתיחת וסגירת הבתים, הכנסת הפרשיות. תפירת הגידים.

ג. הדבקת הבתים, צביעתם בשיטה מיוחדת, טכניקות לצביעה מהירה. ליטוש והברקה.

ד. דיני הרצועות, לימוד סוגי הקשירה הנפוצים. קשירת היו"ד. החלפת רצועות.

ה. הכנת הבתים – קדיחת חורים, פתיחת חריצי התפירות, טכניקות מיוחדות להכנת הבתים לעבודה.

ו. הכנסת הפרשיות – גלילת הפרשיות, קשירה בשיער, עטיפה בקלף.

ז. ריבוע הפינות – הלכות ריבוע התפירה.

 

למידע נוסף אודות קורס שיפוץ תפילין הקליקו כאן

 

 

קורס שיפוץ תפילין מאפשר לכם להיות חלק מאירועי ב-מצווה, קורסים לדתיים וקורסים לחרדים אשר נותנים מענה לכלל הציבור בישראל
קורס שיפוץ תפילין מאפשר לכם להיות חלק מאירועי ב-מצווה, קורסים לדתיים וקורסים לחרדים אשר נותנים מענה לכלל הציבור בישראל

 

קורס המשך לסופרי סת"ם – קורס הגהת סת"ם (להכשרת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות)

הקורס מיועד לבעלי תעודת סופר סת"ם המבקשים להשתדרג. כולל לימוד מקיף של הלכה ופרקטיקה על ידי סגל הוראה מנוסה ומוסמך.

עבודתו של המגיה היא אחריות ושליחות, תפקידו לבדוק את ספרי התורה והמגילות, את התפילין והמזוזות ואת כשרותן ולאשר אותן בפועל לפני מכירתן, העבודה מאפשרת מלאכת שמיים לצד פרנסה מכבדת כאשר מגיה נותן בפועל את השירות בדרך כלל לסופרי הסת"ם או לסוחרים.

לימוד עיוני

א. הלכות סת"ם והמסתעף, לימוד מקיף בהלכות צורת האותיות, ושינוי צורת אות. תוספת על המבואר במקדש מעט.

ב. הבאת פוסקי זמנינו: יריעות שלמה, משנת הסופר, שבט הלוי ועוד. הכרעות הלכתיות.

לימוד מעשי

א. הצגת שאלות הלכתיות שנמצאו בתפילין ומזוזות.

ב. שינויים בצורת האותיות, חסירות ויתרות.

ג. הכוונה לגילוי טעויות.

ד. כלי  ההגהה והשימוש בהם.

ה. קילוף, גירוד דיבוקים.

 

למידע נוסף אודות קורס הגהת סת"ם הקליקו כאן

 

קורס הגהת סת"ם מיועד לסופרי סת"ם אשר רוצים להתקדם לתפקיד מגיה סת"ם מוסמך
קורס הגהת סת"ם מיועד לסופרי סת"ם אשר רוצים להתקדם לתפקיד מגיה סת"ם מוסמך

 

קורס לדתיים – קורס מוהל מוסמך – להכניס את ילדי ישראל בברית הנצח עם הקב"ה

הקורס כולל הלכות, פרקטיקה וידע רפואי הנצרך למוהל. סטאז' בליווי צמוד עד להסמכה מלאה ברבנות, מתאים כלימוד לגברים חרדים או דתיים, מלאכת שמיים המתאימה לאנשים יראי שמיים הרוצים להתפרנס בכבוד, מצוות ברית המילה מלווה את עם ישראל והינה אירוע מרגש, להיות חלק מאירוע שכזה הינו כבוד גדול ובמקביל גם פרנסה ממקצוע מכובד, קורס מוהל מוסמך הינו קורס לדתיים בלבד, שומרי מסורת ויראי שמיים ומאפשר להיכנס למעגל המוהלים המוסמכים בישראל.

תוכנית לימוד – קורס מוהלים

לימוד ההלכות בשו"ע יורה דעה הלכות מילה.

א. חובת האב למול את בנו, מילה בשכר, זמן המצווה, זריזות והתחשבות בקרובים. ברית מילה זמן חולי.

ב. מילה שלא בזמנה, אחריות המוהל, חזקה במוהל.

ג. מעשה המילה, פולמוס המציצה, מילה, מציצה ופריעה. ציצים המעכבים ושאינם מעכבים.

ד. סדר ברית מילה, ברכת המוהל, סנדק, ברכות. כיבודים.

ה. מילה בשבת, מילה בצומות.

ו. סימולציות – ניסוי עם בובות מיוחדות דמוי מקור.

ז. הפרדה, תפיסה, מגן, חיתוך, פריעה ומציצה. חבישה ותרופות לעצירת הדם.

ח. בדיקת כשרות המילה.

 לימוד רפואי

קורס מוהלים כולל ידע רפואי, כדי להיות מוהל מוסמך יש ללמוד ולדעת את הנושאים הבאים:

בדיקת התינוק לפני הברית, הנחיות להורים, דף השחרור מבית החולים.

סיבות רפואיות שמעכבות ברית מילה חום פגות, משקל נמוך, צהבת, הפרעות בנשימה, צהבת ועוד.

סיבוכים רפואים לאחר המילה, סטריליות הכלים, הוראות המוהל לאחר הברית.

קבלת תעודת הסמכה מהרבנות הראשית לישראל.

 

למידע נוסף אודות קורס מוהל מוסמך הקליקו כאן

 

כקורס לדתיים וחרדים קורס מוהלים מקצועי ילמד אתכם גם ידע רפואי כחלק מהלימודים כדי להיות מוהל מוסמך
כקורס לדתיים קורס מוהלים מקצועי ילמד אתכם גם ידע רפואי כחלק מהלימודים כדי להיות מוהל מוסמך

 

קורס לדתיים – קורס חופה וקידושין – העמדת בתים כדת משה וישראל, משרה רבנית

לימוד מקיף של הלכה ופרקטיקה. (תכנית הלימוד מותאמת להנחיות הרבנות הראשית לישראל)

במהלך הלימודים יחד עם הלימוד היסודי בשרשי ההלכה, נחשפים הלומדים לסיטואציות ושאלות הלכתיות נפוצות בהם נתקלים הרבנים מסדרי הקידושין, בהלכות אישות, קידושין, כתובה וכל המסתעף. לימוד ההלכות באבן העזר ובחושן משפט – משנה סדורה ובהירה.

באבן העזר:

א. נישואין אזרחיים, לשון הקידושין, נתינת כסף, סדר הקידושין והברכות, דעת האשה והאיש.

ב. קניין חופה, שבע ברכות ושבעת ימי המשתה, ברכת הנישואין וזמנה, סעודת מצוה, שמחת חתן וכלה.

ג. הלכות כתובה. אופן כתיבתה, נוסחאות שונות של כתובה.בחושן משפט:

א. פסולי עדות מחמת קורבה, מחמת עבירה.

ב. תיקון טעויות ומניעת זיופים בכתובה.

למידע נוסף אודות קורס מסדרי חופה וקידושין הקליקו כאן

 

לשמח חתן וכלה זה מצווה, להיות חלק מחתונתם באמצעות קורס חופה וקידושין זוהי מלאכת שמיים
לשמח חתן וכלה זה מצווה, להיות חלק מחתונתם באמצעות קורס חופה וקידושין זוהי מלאכת שמיים

קורס לדתיים – קורס שחיטה -שחיטת עופות ובהמות

שחיטת עופות

הקורס כולל לימוד מקיף של הלכות שחיטת עופות, במשנה סדורה ובהירה, וכולל גם ידע הפרקטי ומתאים כקורס לדתיים וחרדים שומרי מסורת ויראי שמיים.

לימוד הלכתי – לימוד יסודי של הלכות שחיטה בצורה בהירה, הלכות טריפה בעופות. דיני העמדת סכין חד וחלק למהדרין. (בשו"ע יורה דעה מסימן יז עד סימן נו).

פרקטיקה – העמדת סכין, בדיקת הסכין וגילוי פגימות בהרגשה עדינה.

שחיטת בהמות 

הקורס כולל לימוד מקיף של הלכות שחיטת בהמות, במשנה סדורה ובהירה, עם כל הידע הפרקטי הנצרך. כך שתקבל הרגשת ביטחון מלאה במקצוע השחיטה.
  • יציאה לשחיטת עופות וכבשים והדרכה מפורטת. ליווי מעשי במשחטה במהלך הקורס ולאחריו
  • ייחודי – חוברת הדרכה מיוחדת
  • מבחני תרגול – עיוני ומעשי.

לימוד יסודי של הלכות שחיטה והלכות טריפות.

א. הלכות בדיקת ריאה, בדיקת בני מעיים, טחול וכליות. דיני טריפות הקנה והכרס.

ב. דיני העמדת סכין חד וחלק למהדרין

ג. העמדת סכין – פרקטיקה

ד. הכרת חלקי הבהמה וטכניקות בבדיקת טריפות

 

למידע נוסף אודות קורס שחיטה – עופות ובהמות שהקליקו כאן

 

קורס שחיטת עופות ובהמות מאפשר עבודה כשוחט ומתאים כקורס לדתיים וחרדים
קורס שחיטת עופות ובהמות מאפשר עבודה כשוחט ומתאים כקורס לדתיים וחרדים

 

קורס לדתיים – קורס מנקר מוסמך – להמשיך את מסורת הניקור העוברת מדור לדור

"ניקור החלבים צריך ראייה מן הבקי, ואי אפשר לבאר היטב בספר" (רמ"א יו"ד  ס,יז). מיוחדת היא מלאכת הניקור שעיקר הלכותיה ופרטיה עוברים במסורה מדור לדור, ע"י תלמידי חכמים הבקיאים במלאכה. 

לימוד הלכתי ומעשי – הלכות ניקור

א. השחזת סכין והעמדתו לניקור.

ב. הפירוק – הכרת החלקים והכוונה מעשית בהליך הפירוק:

גיד הנשה. פולין קטן וגדול, שייטל, יתד וגיד העקרב, כף מכסה הכף, ארבע הגידין, הש' הט' הקרן צבי והדויימין, צ'יף קילוף, סינטה קילוף וחמש גידים. ועוד.

חלקי פנים – כבד, טחול, כליות, ראשי הצלעות, כרס ומעיים.

החלק האחורי והזנב, לשון ומוח.

ג. אווזית – ערוסה (קצ'קה).

 

למידע נוסף אודות קורס מנקר מוסמך שהקליקו כאן

 

cow 2877741 640 כתר ההלכה קורסים לדתיים - איזה קורסים וסוגי מקצועות עבודה ניתן ללמוד במקצועות הקודש המתאימים לדתיים וחרדים?
קורס מנקר מוסמך משמר את מלאכת הניקור
]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%93%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99/feed/ 0
מצוות כתיבת ספר תורה – האם היא רק לסופר סת"ם? https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%a1%d7%aa%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259b%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%2591%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a8-%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%25a8-%25d7%25a1%25d7%25aa%25d7%259d https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%a1%d7%aa%d7%9d/#respond Sun, 30 Oct 2022 23:11:22 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=2224 על כל אדם מישראל לכתוב לו את התורה, טעמי המצווה, משמעותה ומי חייב בה, בתמצית עניינית

”וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת” נכתב בפרשת וילך, מצוות כתיבת ספר תורה הינה מורשת חשובה אשר בזכותה התורה נשמרה והועברה מדור לדור, האם זוהי מצווה רק לסופר סת"ם? האם לכל העם? להלן מצוות עשה חשובה זו ופרטיה

האם עלינו לכתוב את התורה כולה? בפשטות התשובה היא כן, אך כדאי להבין את הנושא לעומקו,
גם אם ירשתם ספר תורה מאביכם עדיין אינכם פטורים ממצוות עשה זו, האחרונה בתרי"ג מצוות, מעבירה את תורתנו מדור לדור ושומרת על קדושת עמנו, אך האם גם בדורנו כל אחד מחוייב לכתוב ספר תורה בעצמו? מה אם אלו שאינם יודעים לכתוב? או כאלו שאינם משגת? גברים? נשים? מה הדין לגבי מלך ישראל בנושא כתיבת ספר תורה?

החייבים במצווה

כאמור כתיבת ספר הינה חובה על כל אדם מישראל, ירושת ספר גם אם הינו כשר ומהודר, איננה מספקת, אך אם אינכם יודעים לכתוב בעצמכם ספר, תוכלו להשכיר את שירותיו של סופר סת"ם, תהליך בחירת סופר הסת"ם והשקעה בספר העומד בדרישות ההלכה הינו תהליך עם עלויות בצידו, המחירים הגבוהים לצד יוקר המחייה בדורנו יוצרים לפעמים מצב שקשה לעמוד במצווה זו, לכן כתבו הפוסקים שמצווה זו חלה רק על אדם שידו משגת, אם אין לכם אפשרות להשקיע בספר תורה לצד עלויות המחייה, הנכם פטורים ממצווה זו, יש אומרים שיש לשים גבול של עשירית, כלומר ספר תורה כערך עשירית מכלל הנכסים שיש לאדם, מי שאינו יכול לעמוד בגבול זה הרי יהיה מצבו שלא יוכל להשקיע במצוות אחרות ובעונג שבת, אם כתיבת ספר תורה או רכישתו מעמידה את שאר המצוות כ"עניות", הנכם פתורים ממצווה זו.

כדי לכתוב ספר תורה ניתן ללמוד קורס סופר סת"ם ולהיות סופר סת"ם מוסמך וכך להוריד עלויות, קורס כתיבת סת"ם מלמד את הלכות כתיבת הסת"ם ומאפשר לכתוב בצורה מהודרת בהתאם למגבלות הההלכה.

 

מצוות כתיבת ספר תורה על ידי סופר סת"ם מוסמך שומרת על תורתנו הקדושה מדור לדור
מצוות כתיבת ספר תורה על ידי סופר סת"ם מוסמך שומרת על תורתנו הקדושה מדור לדור

 

מה לגבי נשים, מה לגבי מלך ישראל?

לגבי נשים יש בנושא מחלוקת, לפי ספר החינוך חייבים במצווה זו גברים בלבד,
לפי בעל שאגת האריה מחיובים במצווה זו גם נשים, לדעתו מצווה זו אינה תלויה במצוות תלמוד תורה (בה נשים לא מחויבות) אלא מדובר במצווה בה מצווים כל בני ישראל, כולל נשים.
רוב האחרונים פסקו גם כן שנשים אינן מחויובות במצווה זו, אך אם ישתתפו במימון כתיבת ספר תורה זה מבורך.

לגבי מלך ישראל חובתו כפולה, לא ספר אחד אם כי שני ספרים, אחד שיהיה קרוב לליבו ושני שיהיה גנוז אצלו, מלכי ישראל היו קוראים בספריהם בבית המקדש לפני העם כולו גברים, נשים, ילדים וטף היו מצווים להגיע ולשמוע את התורה הקדושה מפיו.

המנהג כיום

לשיטת הרמב"ם יש לכתוב את התורה בכתב סופר סת"ם הכתוב בכתב יד בלבד ובאותיות סת"ם ובדיו כשר (המיוצר מגומא, עפצים וקנקנתום) על קלף כשר, וכך אנו מצווים גם היום.

מצד שני לדעת הרא"ש עיקר המצווה היא עצם הלימוד עצמו, לדעתו כיום עיקר המצווה היא רכישת ספרי תורה מודפסים ופירושיהם,
רוב המפרשים מפרשים שלמרות זאת גם לשיטתו כתיבת ספר תורה בכתב סופר סת"ם בדיו וקלף כשרים הינה מצווה בעינה, אך עדיין ישנם מיעוטים הסוברים שלדעתו אין צורך לכתוב כלל אלא לרכוש ספרים וללמוד מהם.

כיום איננו לומדים תורה מתוך ספרים אשר נכתבו על קלף, לכן נהוג שכאשר אדם שלמד קורס סופר סת"ם וכתב לעצמו ספר או על אדם ששילם לסופר סת"ם מוסמך שיכתוב לו ספר (או אדם שרכש בעצמו ספר מוכן) ספר התורה מועבר כפיקדון לבית כנסת לשם כך שיקראו בו בציבור לזיכוי הרבים, על בעל הספר להשאילו לבית הכנסת, משום שאם נתן את הספר והקנה אותו לבית הכנסת הספר למעשה אינו שלו ולכן הוא אינו מקיים את המצווה על אותו משקל של אדם שמוכר את הספר ולכן עכשיו הוא איננו רכושו.

למה בעצם לכתוב בכתב יד על ידי סופר סת"ם מוסמך במקום להדפיס?

כאמור כל כתיבת הסת"ם (ספר תורה, תפילין, מזוזות) כתובה בכתב יד ע"י סופר סת"ם מוסמך, גם מגילת אסתר אותה אנו קוראים בפורים כתובה ע"י סופר סת"ם, מדוע בבסיסו זה כך?

מדוע כתיבה דווקא? ובכן זהו ציווי מהתורה, "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל." (דברים לא יט) נכתב על ספר תורה, וכתבתם דווקא ולא משהו אחר.
לגבי מגילת אסתר – "ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית " (אסתר ט כט) ,
על מזוזות נכתב- וכתבתם על־מזוזות ביתך ובשעריך: (דברים פרק יא פסוק כ), תפילין – הוקשו למזוזה.

כאמור כתיבת הסת"ם מדאורייתא הינה בכתב יד בלבד, וכך פסקו גם גדולי ישראל, אם הנך מעוניין בלימודי סופר סת"ם אנו מציעים קורס מקצועי לסופר סת"ם במחיר נגיש ובפריסה ארצית – הקלק כאן לפרטים נוספים.

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%a1%d7%aa%d7%9d/feed/ 0
איזה תמר הכי נקי מתולעים? ומתי מעשרים את התמרים? https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%25aa%25d7%259e%25d7%25a8 https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/#respond Thu, 23 Jul 2020 00:46:56 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1304

למה נבחר התמר לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ואיזה זן תמרים הוא זה?

לא בכדי נבחר התמר כאחד משבעת המינים המשבחים את ארץ ישראל, שהרי גם היום לאחר אלפיים שנות גלות, התמר הישראלי הוא מהזנים המשובחים ביותר בעולם,

עד כדי כך שהמג'הול הישראלי כבש את רוב שווקי העולם, והוא בעצם התמר הנמכר ביותר בכל העולם, אבל אם כבר מדברים על תמרים, משפחת התמרים נחלקת לשתי קטגוריות האחת שיווק תמרים יבשים שגם שם התמרים מחולקים למשפחות משפחות, ולזנים שונים .שארבע מבניהם הם מהבולטים בחנויות:.

 

תמר המג'הול

הוכתר כמלך התמרים קומתו תמירה וגבוהה, גופו בשרני ושומני ומתוק הוא למאוד. תמר המג'הול נמצא כהכי נקי מתולעים , ובדרך כלל כשיש בו נגיעות ניכר במראהו החיצוני כעין רירים או נקבים עגולים. הכתמים השחורים אינם אלא פגמי גידול, אולם אי אפשר לומר על המג'הול שהוא תמר נקי מחשש תולעים וחרקים במציאות גם הוא נגוע וגם הוא מחוייב בבדיקה כל שהיא לוודאות שאין בו התלעה אך הבדיקה שצלו מצריכה מעט ידע שעוד נרחיב עליו בבוא העת.

 

תמר החדראווי

הוא התמר הכי דומה למג'הול אומנם קטן וזול הוא ממנו . החדראווי יכול להיות תחליף טוב למג'הול אלא שהוא ברמה יותר גבוה של נגיעות מתולעים.

 

תמר האומרי

אחיו הוא של ה"חדראווי" אבל יבש הוא ופחות מתוק ממנו .

תמר הדקל נור

נראה שונה מחבריו מראהו ללא רבב קליפתו תשתדל להיות שלימה אומנם יבשה, ויש שיעדיפו את מתיקותו המעודנת. אלא שלא תמיד תוכו כברו. פעמים נראה יפה מאוד, אבל תוכו מתולע מאוד, הבעיה- שפנים תמר הדקל כעין חוטים כך שהנגיעות המתפתחות תחת עוקץ ראשו, יכולה להסתתר מתחת לחוטים. והנגיעות בו תראה כעין פרורים.

כמובן שישנם עוד זנים כמו תמר החלאוי במרקם הטופי, תמר הדרי שטעמו דומה לטעם השוקולד, ותמר הזהידי.

ישנה עוד דרך לשווק תמרים, ודווקא כשהם לחים, או יותר נכון מוקפאים,  ובדרך כלל הם יהיו תמרים מזן החיאני, הנפוצים ביותר בארץ, שמקורו במצרים, וגם זן הברהי (תמר צהוב) שמקורו בעיראק. למרות שהברהי נמכר בעיקר כבוסר (פרי צהוב, על סנסניו),

 

שלבי גדילת התמר

אלא שעולם המושגים של התמרים מעט מבלל, וכשמזכירים בוסר אין הכוונה לפרי קטן שעדיין לא גמר לגדול, אלא דווקא לפרי שהגיע לגודלו ולצבעו הרצוי, אך עדיין אינו ראוי לאכילה כל כך,  ויש גם את שלב הבוחל,  כאשר הפרי טרי, וגם רך וראוי למאכל, השלב הנקרא צמל, הוא כבר פרי בוחל שהתייבש, ואיבד את לחותו, וכמות הסוכר שלו עומדת על יותר משבעים אחוז.

ומשכך, עומדת בפנינו שאלה לא קטנה, כיצד מגדרים את השלב בו התמרים נחשבים ל"גמר מלאכתן" כדי לחייבם במעשרות, ולא רק, אלא גם לקבוע האם יתכן שתהיה איזה שינוי לחייבם במעשרות או לפוטרם, למשל אם עברו מרשות גוי לרשות ישראל קודם הגמר מלאכה או שיצאו מהארץ, ועוד מספר רב של דוגמאות.

 

ארץ ישראל המקום האידאלי לגידול תמרים!

תמרים המשווקים בעולם, מסתירים את מוצאם שהם מארץ ישראל.

אך קודם שנדון בזה, כדאי קצת להקדים מעט. ארצנו הקדושה הינה המקום האידאלי לגידול תמרים, מחמת האקלים המקומי המשלב חום, לחות, וקרקע מליחית. ולרוב יגדלו התמרים באזור השבר  הסורי אפריקאי שהוא מאילת שבדרום, עד טבריה שבצפון, דרך הערבה וככר סדום, ליריחו ובקעת הירדן,

ומשם לבית שאן עד בואכה טבריה, ובעצם הם גדלים על קו גבול ארץ ישראל הקדמוני שקבעו עזרא. כך שנעשה בליל גדול, שהרי ישנם אזורי גידול הפטורים ממעשרות, כמו למשל, באזור אילת ודרום הערבה והנגב, הנחשבים כמחוץ לארץ, ומנגד, בצפונה ואילך,

ישנם אזורי גידול החייבים במעשרות, וגם בפאתי בית שאן (המקראית) יש דיון, האם יש חובה להפריש, שהרי רבנו הקדוש מנה ופטרם ממעשר בגלל העניים, ואם ניקח בחשבון שקו הגבול אינו עובר באופן ישיר ורציף אלא מזגזג ומותיר הרבה מובלעות.

וגם אין לנו ידיעה ברורה על מיקום ושמות הערים הקדמוניות, נוצר מצב שבמטע אחד ושלא נדבר על מטעים שונים המגיעים לאותו בית אריזה, ישנם גידולים החייבים במעשרות וגידולים הפטורים דבר המונע הפרשת תרומות ומעשרות באופן כוללני כפי שנהוג בשאר מיני הפירות, שהרי יש איסור להפריש מן הפטור על החייב, ולכן, נדרשת הערכות מיוחדת של גוף כשרות חזק ומהודר שידע לבודד כל משלוח וכל אזור בפני עצמו, כדי שהפרשת תרומות ומעשרות יהיו כתיקנן.

אגב, עקב כורח המציאות שרוב התמרים בפרט אלו המשובחים מיועדים לייצוא לכל רחבי הגלובוס גם למדינות שאינם באופן רשמי בקשרי מסחר עם ישראל מוסתר כל ססמן שהתמר גדל בישראל, כך שפעמים רבות משווקים תמרים שהם בדרגת כשרות מהודרת ללא כל ססמן כשרות, רק כדי שלא יזהו שהתמר מוצאו מישראל, 

אלא שאי אפשר כלל להסתמך על הנתון הזה ולהתיר תמרים שלא מופיע אליהם סמל הכשרות מחמת שישנם בתי אריזה ששם העדר סמל כשרות מהודרת נעשה בכוונת מכווין כי התמרים שם בהחלט אינם מהדרים גם בגלל בעיית המעשרות וגם בגלל בעיות ערלה לא פשוטות.

שאלה מעניינת!! מתי מעשרים את התמרים?

אבל גם אם נניח לזה, ישנה שאלה מעניינת, מתי מעשרים את התמרים, ונסביר.

אחד מפלאי הבריאה שהטביע הקדוש ברוך הוא בפירות, שבכל פרי שאינו בשל תהיה תחושה של "עפיצות", הנרגשת כטעם מריר, ואפילו בכיווץ הפה בעת טעימה הפרי,

התחושה הזאת נגרמת בשל קיומם של חומרים בפירות הנקראים "טאנינים", שהם סוג של מולקולות המיוצרים על ידי הצמחים בעצמם ומשמשים כחומר הגנה ברקמות הצמח, עם ההבשלה, הטאנינים עוברים שינויים הכוללים התרככות הפרי כתוצאה מפירוק דופן התא, ועלייה בתכולת החד סוכרים ובמתיקות, גם הצבע של קליפת הפרי עובר שינוי כתוצאה מהרס הכלורופיל המקנה לפרי את צבעו הבוסרי, הירוק, ובכך נוצר פיגמנט צבע, צהוב , אדום, עד שחור…

 

הבחלה מלאכותית

אלא שישנם סוגי פירות וירקות, שאם נמתין להם עד שהם יבשלו על העץ באופן טבעי, ייווצר מצב, שיגרום נזק גדול למגדלים, מחמת שעד שהפרי יגיע ויימכר בשווקים, הוא עשוי להיות "בשל מידי" , שלא לומר – רקוב, כמו למשל הבננות, האבוקדו, העגבניות, ובמקרה שלנו זה התמרים ,

לכן פיתחו, את שיטת ההבחלה המלאכותית, שזה בעצם תהליך שבו הפרי מבשיל באופן מלאכותי, על ידי חימום, הקפאה, ייבוש, או באמצעות חומרים כימיים, באמצעות גז האתילן, בתהליך זה קוטפים את הפירות בעודם בוסריים וגורמים להבשלתם באופן מלאכותי סמוך למועד השיווק שלהם.

אלא שכאן יש הבדל מהותי בין הבחלת תמרים בכדי לשווקם טריים, לבין אלו היבשים, שבזה האחרון נעשת ההבחלה רק לאחר הגדיד ורק לאחר שמוינו התמרים שאינם בוחל, שאותם משטחים על מגשי פלסטיק בתוך חממה מניילון הצוברת חום, או באמצעות מאוורים ותנורי חימום המפזרים חום, למשך כמה ימים עד שהפרי מגיע לרמת בוחל הרצויה לשיווק.

תמרים לחים

לעומת זאת בתמרים הלחים התהליך שונה, בעוד שהתמרים נגדדו צהובים, אדומים או ורודים, תלוי לפי הזן, מכניסים אותם להקפאה, ההליך ההקפאה גורם לפרי מיד לאחר הפשרתו להיות מתוק יותר, ושחור, וזאת משום, שבהליך ההקפאה טמפרטורת הפרי יורדת בהדרגה אל מתחת לאפס, וכל המים המצויים ברקמות הפרי מתחילים לקפוא.

אך בהדרגה, כך, שהליך הקפיאה קורה כתהליך של התגבשות, ולכן ברקמות הפרי נוצרים גבישי קרח מיקרוסקופים, ובמהלך הצטרפות מולקולות מים אליהם הם גדלים וזורים הרס, וגורמים לקריעת קרומי התאים, ושבירת המולקולות, הטאנינים וחומרי התשמורת מתפרקים ותכולת החד סוכרים עולה, גם דפנות התאים וה-DNA של תאי הפרי ניזוקים. 

ולכן אף שבשלב ההפשרה לא ניכר בתמרים שינוי כל שהוא, אבל מכיוון שרקמותיהם הפנימיות פגועות ומרוטשות, מתחיל מיד תהליך טבעי של הבשלה, ולכן התמר הופך רך יותר, כאילו משהו כבר לעס לנו אותו, ולכן גם טעמו של התמר מתוק יותר לאחר הקפאה.

 

גמר מלאכה של התמרים

וכאן אנחנו נכנסים לשאלה הלכתית מעניינת, מהו הגמר מלאכה של התמרים, שהרי ישנה שאלה הלכתית די ישנה מהו הגמר מלאכה בבננות האם ה"גמר מלאכה" היא בגמר מלאכת השדה לאחר הקטיף וההכנסה של הפירות לארגזים, וכפי שפסק מרן זצוק"ל בחזון עובדיה. 

או שמא כיון שהפרי עדיין לא הוכשר לאכילה על ידי הדחק, אין הפרי בהגדרת "גמר מלאכה" אלא רק לאחר ההבחלה, ואם כך, גם בתמרים הטריים צריך לתת את הדעת מהו גמר מלאכתן, שהרי טעמם קודם ההבחלה טעם עפיצי ומעט דחוק…

אגב היו כאלה שהגדילו להקשות, ולדמות את התמרים הלחים, לדינם של התמרים הרעים שלא נתבשלו כל צרכם, שאף אם "נותן אותם בסל ומתחממין ומתרככין שם עדיין לא נגמרה מלאכתן למעשר ויכול לאכול מהן".

לסיום, הדעה הרווחת שגם התמרים לחים יכולים להיאכל בעודם על העץ, לאחר שבחלו, בפרט בזן הבהרי המצוי בעיקר בשוק, אבל במציאות במפעלים האזוריים של עמק בית שאן, מפרישים את  התרומות ומעשרות רק לאחר שיצאו מהקירור, במערך המיון והאריזה, ואגב, יש לזה יתרון אדיר, שבכך הם יכולים לברור למעשרות את התמרים שהם סוג ג' או אפילן ד', ולחסוך לעצמם עליות….

לפרוט על קורס משגיחי הכשרות שלנו.

משגיח כשרות מוסמך

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%a8/feed/ 0
האם צריך פיקוח כשרות על פסטה? ומה הם הבעיות כשרות שיכולות להיות בפסטה? https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259d-%25d7%25a6%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%259b%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%25a4%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%2594-%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%259d-%25d7%2594%25d7%2591%25d7%25a2 https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a2/#respond Thu, 23 Jul 2020 00:40:07 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1301

האם צריך פיקוח כשרות על הפסטה?

לא פעם תשמעו טענה מ"מומחה כשרות" כל שהוא הגר אי שם בנכר שניתן לצרוך מותגי פסטה כל שהם מבלי שיהיה עליהם כשרות כל שהיא, ולדידו אותו המוצר איננו מצריך פיקוח של משגיח כשרות, ננסה לנסות ולהבין מה הייתה כוונתו, למרות שכנראה הוא מתכוון לפסטה יבשה ללא ביצים, שהוא סוג ייצור הדומה בסגנונו למקרוני המוכר בארץ.

אך קודם שניכנס לפרטים ולבעיות, נקדים, שיתכן מאד, שישנו מפעל מקומי, שהמשגיח כשרות או אחד הרבנים המבינים היטב ברזי הכשרות, ביקר באותו המפעל בעבר, ולדעתו, אין שום מניעה לצרוך מאותו המפעל, גם כשאין שם פיקוח כשרותי במשך כל שעות הייצור, ואולי אין פיקוח כשרותי בכלל, והכל מחמת שהוא מסתמך על נתוני השטח הטובים, ולשם כך, נדגים את זה במין משל, או כסיפור על הביקור של אותו משגיח כשרות, שיתכן שהסיפור אינו בדיוני אלא התרחש כך במציאות….

מה הבעיות שיכולים להיות בפסטה?

לאחר נסיעה ארוכה ומתישה באזור פתוח שאינו ממש סמוך לעיר, הגיע המשגיח כשרות לפתחו של המפעל המשתרע על פני שטח גדול מאד, המאחסן בתוכו אזורי ייצור שונים, עד כדי כך שהייתה נדרשת לו נסיעה ברכב בין אגף לאגף, ולכן גם לאחר שהמשגיח כשרות הגיע למשרדי המפעל, והבחין בקטלוג של המפעל המציע ומציג את כל סוגי המזון השונים אותם המפעל מייצר, כגון, פסטה (במספר צורות), ספגטי, עוגות,(בחושות וממולאות), וופלים (במבחר טעמים), קרקרים (מבחר טעמים וצורות) ביסקווטים, וכדומה, 

לא התרגש יתר על המידה, מחמת שהמפעל גדול מאד, ואגפי הייצור מרוחקים זה מזה, עד כדי כך שמערכות הקיטור לכל אגף הם עצמאיות ובלי חיבור בניהם, ועל כן אין קשר בין ייצור אחד למשנהו, מלבד זה שהפועלים נדרשים לבצע סניטציה, ולרחוץ את ידיהם בחומר חיטוי, וללבוש כובע, חלוק, כפפה , וכיסוי לנעלים. וגם אינם רשאים להכניס מזון, וחדר האוכל לא ממוקם בסמוך לחדרי הייצור, כך, שאין כמעט כל סבירות, שיהיה איזה זליגה של מאכל אסור, לזה של יצור הפסטה.

ולכן המשגיח כשרות החל מיד להתמקד רק בייצור הספגטי והפסטה הנעשה לרוב מקמח סמולינה המופק מחיטת הדורום, שהוא מין סוג של חיטה משובחת, המתאימה באופייה ליצור הפסטה, החיטה הזאת מצויה באזורי איטליה, טורקיה, וביתר המדינות השוכנות באגן הים התיכון, אגב, כשמדובר במפעלים בסדר גודל שכזה, 

איסור חדש בפסטה

בדרך כלל  הספקת חיטת הדורום למפעל תהיה משטחי גידול הקיימים באזור, ולכן בעיית האיסור ה"חדש", שהמשגיח כשרות תכנן לבדוק מיד בתחילה, נפתרה עוד בטרם שהמשגיח כשרות חקר אודות המפעל, שהרי באותם האזורים, זמן הזריעה, לרוב הוא בין החודשים ספטמבר נובמבר, ואילו הקצירה באזור החודשים מאי יוני, אולם משתנה מאזור לאזור, אבל בדרך כלל הקציר יהיה רק באזור חודשי הקיץ, ואם כך מובטח לנו שבט"ז בניסן התבואה כבר השרישה ויצאה מאיסור חדש.

אלא מה שנותר למשגיח כשרות לבדוק, מי מנפה את הקמח, ומה הם חומרי הגלם, וכיצד מתבשלת הפסטה, ומה קורה עם ההפרשת חלה, טוב את זה האחרון לא צריך לבדוק, לא רק בגלל שפסטה מבשלים, אלא בגלל עצם העובדה שהמפעל בבעלותו של גוי הפוטר את המוצר מהפרשת החלה…

 

תהליך יצירת הפסטה

אבל כדי לתת תשובה לכל הבעיות האחרות, צריך בשביל זה להכיר במעט את הליך ייצור ….

את החיטה מן השדות, מבאים לסילואים ענקיים מאד הנמצאים בשטחי המפעל, אך קודם לכן, כאשר עוברת החיטה מהמשאית לסילו, עוד בשלב הראשון, נעשה לחיטה ניקוי מאבק קש ואבנים באמצעות מטהר אויר בשיטת ניקוי יבש. וכמו כן נערך מיון להוצאת חיטה נגועה. ובנוסף עוברת החיטה ארבע שלבים של ניקיון במים קרים, במכונות צנטריפוגה, מלבד זה שהחיטה עוברת קילוף באמצעות הברשה, כך שכמעט אין מצב שיאחסנו בסילוא חיטים נגועות או מתולעות.

מהסילוא מעוברות החיטים למכונות הטחינה על ידי צינורות הובלה רחבים. לאחר הטחינה, מוסע הקמח בתוך צינורות לנפות הצנטריפוגליות, הליך הניפוי נעשה באמצעות ארבע נפות צנטריפוגליות, בצפיפות די סבירה, אלא שעדיין יש מקום לחוש, אולי הנפות עצמם הם מקור לחרקים, כי מי יודע מתי גוף הנפה הפנימי עבר ניקוי יסודי והלכתי.

אך כדי לפתור את החשש הזה, כנראה מסתמכים על פעולת לישת הבצק ועשיית צורת הספגטי, כי מיד לאחר שנופה הקמח, בנפה האחרונה הסמוכה מאד, למכונות האקסטרוברט נכנס הקמח הישר לתוך מכונת אקסטרוברט גדולה מאד, הלשה והמעצבת את הספגטי – פסטה. 

מה קורה לבצק בתוך המכונה

המכונה הזאת היא בעצם כמעין חדר עם חלונות הבנוי מעל גבי מגדל קטן, המכונה יוצקת צורות כמעין שערות התליות על מוט רחב. בהליך של סרט נע, המוט עם השערות מוסע בתוך החדרון הסגור, ומשם נופל לתוך מנהרת ייבוש סגורה, ובעצם בכך תם ייצור הספגטי.

ולכן עצם העובדה שהקמח נכנס לתוך מכונות האקסטרוברט, העושה כמה פעולות, כי בקדמת המכונה ישנו מלוש הלש לישה ראשונית את הקמח עם המים, ותוך כדי לישה נדחף הקמח באמצעות חלזון לתוך צינור, בראשו של הצינור ישנם חורים קטנים מאד, שמבעדם הבצק צריך לצאת, ניתן לבד להבין איזה לחץ דחיסה צריך בשביל זה, אבל לא די בכך, מול אותם החורים, ישנו שוב כמין מחסום, שגם הוא מנוקב בחורים בצורה חלולה היוצרת את צורת המקרוני החלול, 

אך החורים הללו אינם ממש מול אותם חורים של השלב הראשון, ומאידך הם מאד סמוכים, כך שרמת הדחיסה היא גבוהה מאד, מחמת כל הפיתולים והחורים הקטנים שאותם הבצק צריך לעבור, הפעולה הזאת גורמת לכל הבצק לעבור לישה חזקה מאד, שגם אם היה בה איזה שהיא חיטה שלמה, או כל משהו אחר הוא מיד נמס ונימוח, וזאת גם הסיבה שהבצק של המקרוני (ספגטי) כזה חלק ויציב, ואפילו חלול. 

חרקים ותולעים בפסטה

ניתן להבין, שאם הפעולה הזאת ממחה וממיסה את כל חלקי הבצק, בוודאי שהיא גם טוחנת לעפר דק כל חרק או תולעת שנכנסה בשוגג לבצק, ואם כך, גם אם היו תולעים בקמח הרי שהם נטחנו לעפר ונתבטלו ברוב הקמח, ואגב, בכאלו מצבים אפילו לא צריך שיהיה ששים פעמים כנגד בקמח כנגדם, למרות שהם בטלים ביותר מאלף.

חשוב להדגיש, שבהיתר הזה, משתמשים משגיחי הכשרות בעיקר במפעלים שהם בבעלות גויים, כדי לא להיכנס לבעיית מבטל איסור לכתחילה, למרות שגם על זה יש מה לומר, שהרי פעולת הביטול הזאת , לא נעשית בכדי לבטל את התולעים, אלא אך ורק בכדי לתקן ולהכשיר את הבצק כדי לייצר ספגטי…

נכון , שבסוג הזה מערבים רק קמח ומים, מבלי שאר תוספים של חומרי גלם בעייתים, אבל עדיין ישנו נידון ענק, כיצד ניתן להכשיר מפעל כזה בעוד כל מערכת הייצור מחוברת זו בזו בפרט מערכת הקיטור הנדרשת לאידוי וייבוש הפסטה או הספגטי, שהרי לאחר שהמכונה יצקה צורות כמעין שערות התליות על מוט רחב בהליך של סרט נע, המוט עם השערות מוסע בתוך החדרון הסגור, ומשם נופל לתוך מנהרת ייבוש סגורה לצורך אידוי הפסטה, 

זה קורה כאשר הספגטי נע בתוך מנהרה סגורה, המחוממת על ידי איידי קיטור חזקים, עד להתקשות הספגתי, ומשם הוא מעובר לתוך מנהרת חימום וייבוש, ומשם לתוך מנהרת צינון. אורך הנהרות נמשך על כמה עשרות מטרים, ההליך הזה הוא זה שהופך את הבצק למקרוני/ספגטי יבשים אך דא עקא שיתכן מאוד שהוא מסוכרן עם מחלקת הספגטי הצבעוני, כך שאותו ייצור הנראה ככשר למהדרין מסתבך עם ייצור שאולי הוא לא כשר.

 

צבעי מאכל

ניתן מעט רקע

צבעי המאכל מחולקים בדרך כלל לשתי קטגוריות עיקריות, ומסומנים בספרות ובאותיות לועזיות, מדינה ומדינה ככתבה וכלשונה, אולם בדרך כלל הסימון בארץ יהיה כסימון האירופי, ומשכך צבעי המאכל ממוספרים מהספרה 100 עד מ180, כאשר לידה מוצמדת האות E באנגלית בכדי שנדע שמדובר בספירה EUROPE אירופאית.

בתוך שני קטגוריות הצבעים יש אחת שהיא פחות בעייתית – צבעי המאכל הסינטטיים, שמופקים מדברים סינטטיים כפחם נפט וכדומה, למרות שהם בכלל לא בריאים ובלשון המעטה, וגורמים לכל המחלות המפורסמות, הם נחשבים להכי כשרים וגם לפסח וללא חשש קטניות, כי מה כבר יכול להיות בעיה בנפט, אולם, חשוב לדעת שלא כל צבע מאכל סינטטי מותר באכילה, שהרי יתכן מאד, שבעת שהפיקו את הצבע נולדה בעיית הכשרות, מחמת הקיטור המשותף שיש למפעל, או ערבובים קטנים של חומרים שמוצאם משומן מהחי, ועל זה הדרך.

מנגד, ישנה את הקטגוריה השנייה, צבעי מאכל טבעיים, שהם צבעי מאכל שהופקו מדברים טבעיים מהחי  ומהצומח, סוג צבעים אלו מחויבים בכשרות טובה, של משגיח כשרות ירא שמים, כי דברים מהחי יכולים להיות דברים שהופקו משקצים ורמשים או נבלות וטרפות, אלא שכאן כדאי לעצור ולתת דגש חשוב.

 

צבע המאכל של הקולה

בזמנו, לפני עשרות בשנים שחברת קוקה קולה השיקה את משקה הקולה ברחבי ארצות הברית, קמה קול זעקה גדולה כיצד ניתן לשתות את הקולה בעוד שיודעי דבר סיפורו שהצבע החום שחור של הקולה נגרם מצבע מאכל הנקרא קרמין 120e המופק ממין של כנימת, (כנימות מגן  המכונה קוצ'ינל,), ואכן בזמנו כשבא רבה של העיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית הרה"ג ר' טוביה גפן זצ"ל לתת כשרות למשקה הקולה היה עליו להתמודד עם אותה בעיית הצבע מאכל הזה, והוא אכן הוחלף.

אבל לא רק הקולה הייתה בבעיה הזאת, אלא מגוון ענק של מאכלים שיש להם נטייה לצבע אדום או חום, מחמת צבעי המאכל שהוספו להם, אמנם, למען האמת, צבע המאכל הזה הוא די עתיק יומין, וכבר הוזכר בפוסקים הקדמונים, ורבים כבר כתבו שאפשר להתירו מחמת שהתולעים האדומים שממנו הוא הופק התייבשו לגמרי ואיבדו את טעמן האסור, ואף יהיה מותר לערבן לכתחילה ביין שרף בכדי לתת לו גוון אדום, ולא רק הצבע האדום אלא גם הצבע המבוסס על כורכום היה באותו נידון, שמא קיימת בו בעיה במה שיתכן שיתערב בו חוט בשר יבש, ולמרות הכל סוללה גדולה של פוסקים התירו אותו לגמרי, כעין ההיתר המוכר יותר מסוגיית הג'לטין.

לעומת זאת, פוסקים רבים אסרו את השימוש בצבעי מאכל המבוססים דברים מהחי גם כשמדובר בתולעים אדומים ויבשים, מחמת הכלל ש"חזותא מילתא", שפירושו כל דבר שעשוי למראה ולתת יופי וצבעו האסור ניכר לכל… הוא נחשב  ולפיכך אינו בטל, בפרט כשמדובר בדברים האסורים מהתורה.

סוג צבעים אלו שהיו מוכרים עד כה, גם אם נחמיר בו ולא נצרוך אותו, הרי שעדיין ישנם דברי טעם להחשיבו לצבע מאכל כשר אף אם אינו בכלל הקטגוריה של המהדרין…. אלא שהדור החדש ישן של צבעי המאכל שנתפסו בביקורת של הרבנות, הינם זן חדש ו"טרנד" חדש שיוצר בעיית כשרות אמתית, בפרט כשמדובר בשיגעון החדש לצבוע את כל המאכלים בשחור, בין אם מדובר בגלידה, קינוח, לחמנייה,

 

מאיזה חיה מכינים פסטה שחורה

ולעניינו פסטה שחורה.

לצערנו, בתי אוכל רבים ושפים מוכרים, מתגאים שהמאכלים אצלם צבועים בשחור, אבל לא סתם שחור, אלא שחור משחור, מדיו של דיונון, חלקם אף נותנים עצות לגשת לחנות "דגים" ולקחת את השאריות של ניקיון פרי הים, ולהפיק באופן עצמאי צבע שחור, רחמנא ליצלן….

גם בעולם הרחב מקובל, שפסטה שחורה הינה פסטה שנצבעה בדיו דיונון, כך שגם מי שהקל ראש בצריכת פסטה רגילה בלי כשרות, צריך לקחת בחשבון שגם אם הפסטה שהוא רוכש היא טבעית לחלוטין מים וקמח, הרי שבמפסטרות ובמכונות הייבוש עבר לפני כן דם בעלי חיים טמאים…

כאן כבר הנידון שונה לחלוטין, אין את כל ההיתרים של הצבע האדום העשוי מתולעים שהתייבשו ואיבדו את טעמם ונעשו כעץ בעלמא, אלא מדובר בדם טרי ורענן… שאין פתח להתירו…

 

לא כל פסטה שחורה אסורה

אגב, לא כל פסטה שחורה היא פסטה אסורה, ישנו תחליף לדיו הדיונון, המשמש כצבע שחור, והוא ה"אבץ", או באמצעות פחם קליפות ערמונים הראויים למאכל, וכן באמצעות פחם פעיל, ואין הכוונה  לפחם שמקורו בעץ ובאמצעותו מדליקים את המנגל, אלא סוג של פחם המגיע בקפסולות מיוחדות העשוי מחומרים טבעיים, כמו קליפות אגוזים וקליפות קוקוס, שאינו משפיע כלל על הטעם, אבל בכדי לוודאות את הנתון הזה, צריך שתהיה כשרות אם ידע רחב וחזק…. של משגיח כשרות השולט בכל הרזים הללו.

 

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a2/feed/ 0
איך יוצרים את המלח ואיזה תהליכים הוא עובר? עד לקבלת המלח השולחני שלנו, ומה הם בעיות הכשרות שיכולות להיווצר? https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25a6%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%259c%25d7%2597-%25d7%2595%25d7%2590%25d7%2599%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%25aa%25d7%2594%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259b%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2594%25d7%2595%25d7%2590-%25d7%25a2%25d7%2595 https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95/#respond Thu, 23 Jul 2020 00:30:09 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1295

איך יוצרים את המלח?

המלח, מהסוג הפשוט ביותר, הנמצא בכל בית, ובכל מטבח, מבלי שנעלה על דעתנו, שמא  אולי הוא לא רק מלח, ואולי המלח מכיל בתוכו עוד כמה מרכיבים מעניינים,  לכן כדאי לתת קצת רקע, ומעט ידיעות כיצד מפיקים את המלח.

בעולם הרחב ישנם שלשה אופנים עיקריים כיצד להפיק את המלח,

 

מלח באמצעות אידוי מי ים

אולם, בארצנו השיטה הנפוצה ביותר, היא השיטה הסולרי המנצלת את אנרגיית השמש, ובמילים פשוטות אידוי מי ים באמצעות השמש, רק כדאי להזכיר,  שזה ממש לא נעשה ממי ים המלח,

למרות שממי ים המלח מכילים כ 38 אחוזי מלח, מכיוון שממי ים המלח מכילים גם מנגן כלורי ומגנזיום, ולכן הם מרים ושמנוניים למגע, והמלח אינו טעים, ואולי גם לא בריא, ועיקר תעשיית המלח המופק ממי ים המלח במפעל שבקלי"ה, משמש לשאר צרכים שבתעשייה כעיבוד עורות וכדומה, למרות שלאחרונה מפעלי ים המלח החלו להפיק גם הם מלח, אבל שם זה סיפור קצת שונה, שאם נזכה בעז"ה, נדבר עליו בעתיד…

ואכן השיטה הזאת כבר הוזכרה בגמרא (במסכת שבת – דף עג עמוד ב), "האי מאן דכניף מלחא ממלחתא" – "שצבר מלח ממשרפות מים – שממשיך לתוכו מים מן הים, והחמה שורפתן, והן נעשין מלח" (רש"י שם), אגב מי שאכן מפיק בארצנו את המלח לאכילה בשיטת האידוי, הטבעית והפשוטה ביותר, הם מפעלי "מלח הארץ",  הנמצאים באילת ובעתלית, כאשר באילת נעשה עיקר הייצור, ובמשך כל ימות השנה, ממי הים האדום, ובמפעל הוותיק בעתלית, שנבנה על ידי הברון רוטשילד, מופק המלח ממי הים התיכון, אולם שם מפיקים מלח רק בימות הלוהטים, שאין משקעי גשם המונעים את הפעילות.

 

תהליך היצור על ידי אידוי

שיטת ייצור המלח באופן הזה, מעלה שאלה הלכתית מעניינת, עוד קודם שנדון, מה קורה עם שאר התוספים שיש במלח, ואם ננסה לתמצת את ההליך היצור, אז זה עובד כך..

את מי הים שואבים, מהאזור בו המים די עמוקים, ולכן הם באופן יחסי נקיים, ומשם הם מוזרמים בתהליך טבעי לבריכות אידוי, הבנויות באופן מדורג בגובה שבין 40 ס"מ ל 20 ס"מ. בתחילה אחוזי המלח במים הם רק כ 4%,  אבל כאשר המים מתאדים מהחום והרוח, והם מגיעים לערך של כ24% אחוזי מלח, מזרימים את המים לעוד מספר ברכות כדי שהמלח יתחיל להתגבש, בברכות הללו מותקנים פתחי ניקוז כדי לאפשר למים לצאת קודם שיגיעו לריכוז של 28% מלח, כדי למנוע מצב שהמגנזיום שבמים יתחיל לשקוע על המלח ויפגום אותו.

ניקוי המלח

כמובן, שאפשר להאריך על כל מיני שיטות פשוטות וגאוניות שיש בתוך ההליך, למשל כמה חשוב שמי הים לא יחלחלו לאדמה, למרות שלנו זה נראה כאפשרות לקצר את אידוי מים הים, אך מנגד זה מוריד את רמת המלח, וגורם למלח לספח חומרים שאינם רצויים כמו גבס, ומגנזיום… ולכן מנצלים את גובה הברכה מול גובה פני הים, וכן את טבע האדמת חרסית השוכנת באותם מקומות, מלבד כל מיני שיטות איטום שיש לברכות הללו, גם הטכניקה איך מנקזים את מי הברכות חזרה לים מאד מעניינת…

אבל אם נגש לנושא שאליו אנו מכוונים, נגלה שלאחר שמי הים נוקזו והמלח נערם לערמות הוא נקצר מידי חודש על ידי קוצרת (טרקטורים) ומשאיות המביאות את המלח לשטח המפעל, המלח נערם תחת כיפת השמיים, בערמות גדולות ומרהיבות המזכירות הרי שלג. בתום הקציר, המלח עובר שטיפה במים רוויים במלח (ממלח הממוחזר מהמפעל), על מנת להרחיק את האבק הגבס והחול שחדר עם הרוח לבריכה, וגם את התמלחת הרוויה במלחי מגנזיום שנותרה על המלח שנאסף,

השטיפה נעשית במגדלי ענק, כאשר המלח מוזרם כלפי מטה והמים זורמים כנגדם מלמעלה, לאחר שהמלח נשטף היטב והגיע לרמה של 98.5 אחוזי נתרן (מלח), לאחר שהמלח נשטף היטב וסולקו ממנו כל שאריות המגנזיום, החול והגבס, עובר המלח ייבוש בתוך תוף ענק (צנטריפוגה) המזכירה את פעולת מכונת הכביסה בפעולת הסחיטה,

לאחר השטיפה הראשונה המלח עובר שוב שטיפה, באותה הטכניקה, וכאן כבר מגיעה רמת המוצר לכדי 99.8 אחוזי נתרן (מלח), והוא נעשה כבר הרבה יותר לבן, ושוב חוזרים ומייבשים את המלח, עד השלב הזה אין בעיית כשרות כל שהם,

 

הבעיות שיכולות להיווצר

אך מכאן ואילך מתעוררות הרבה נידונים כשרותיים והלכתיים, למשל לאחר הייבוש השני המלח נעשה ממש יבש וכל אחוזי הלחות שלו מסתכמים ב 3% לחות, כך שאם ניגע בו הוא ייתן הרגשה של מלח יבש, אלא שמנגד במצב הזה הוא אינו מתאים לאריזה, וגם הוא יחזור להתגבש, ולכן צריך לייבשו היטב, הייבוש נעשה באמצעות מסוע המכניס את המלח למעין חדר, שבכניסתו מותקנים צינורות של שמן חם בחום של 250 מעלות צלזיוס, ליד גופי החימום בכניסה לחדר מותקנים מפוחי אויר, המזרימים אויר חם לתנור וגורמים למלח להגיע לחום של כ120 מעלות צלזיוס, אולם שביציאה מאותו מתקן, יש גם מפוחי אויר קר המצננים את המלח לחום של חמישים מעלות צלזיוס.

נתון זה מעלה כמה תהיות, נכון שהמלח ראוי לאכילה קודם הייבוש ואין בו חשש של בישולי עכו"ם, אבל מנגד איך נתייחס לייבוש, האם הוא נחשב כמלח מבושל לכל דבר, שהרי יש בו כמה אחוזי מים, המתחממים לחום רב, ואם אכן כך אין איסור לחזור ולבשלו בשבת בתוך "כלי ראשון",

או שמא מיעוט הלחות מחשיבו רק לקלייה, שהרי המלח מתחמם שהוא לכאורה ייבש מאד, ואם הוא נחשב לקלוי, כיצד ינהגו אלו הנוהגים כפוסקי בני אשכנז, החוששים שיש איסור בשבת לחזור ולבשל דבר שכבר אפוי, "יש בישול אחר אפיה", או אולי אינו נחשב אפילו כמבושל ואפוי, שהרי המלח עובר רק ייבוש באוויר חם, ומי שראה את ההליך כיצד המלח מתרוצץ ועף בתוך המתקן מתחיל להשתכנע שאולי זה רק ייבוש ואפילו לא אפייה…

לאחר שמפעלי המלח הצליחו להפיק את המלח, מברכות הייבוש, הם מסיעים אותו במסועים ארוכים לעבר בריכות השטיפה, שם המלח עובר שטיפה, במכונות רחצה המתיזים עליו מים, לאחר שהמלח נשטף היטב, המים יוצאים בהליך סירקולציה, והמלח עובר במסוע למנהרות הייבוש, ששם מותקנים גופי חימום עם מאווררי אויר, לאחר שהמלח התערבל דיו והתייבש לגמרי, מוסע המלח למסננות,

מסננים את המלח

המסננות בנויות באופן שיש שם כמה נפות בגדלים שונים לפי צורך הייצור, הנפות בנויות זה מעל גבי זה, כך שהמסוע שופך את תכולת המלח לנפה העליונה שהיא כמין משטח בגודל של כארבע מטר על ארבע מטר, הנפה העליונה מחוררת בגודל כזה שכל המלח הגס ביותר נשאר בנפה,

ויתר המלח נופל לנפה שמתחתיה, ועל אותו עיקרון עובדת הנפה השנייה, גם בה יש חורים בגודל מסוים הגורם למלח שבאותו גודל להישאר בנפה וליתר הקמח הדק יותר לרדת לנפה השנייה, ועל זה הדרך נעשה המיון מנפה לנפה, ובעצם זהו הסוד הגדול העומד מאחורי גודל המלח, כך שהמלח הוא אותו מלח, רק שהוא ממוין לפי גדלים שונים, לקבלת מלח שולחן, מלח עדין, מלח בישול, מלח גס ומלחים אחרים.

מה הם הגדלים של המלח

ואם ננסה לתת סקירה קטנה, נגלה שהמלח גביש A המשמש לתעשיית המים ולמדיחי הכלים, יהיה בין הנפות הראשונות, מחמת שהוא בגודל של כ 2.83 מ"מ, על נפה של 7 מש, אגב הוא הכי בריא כי אין בו שום תוסף, לאחריו יהיה המלח גביש C, בגודל של כ 1.75מ"מ שעובר נפה של 25 מש.  שגם משמש לתעשיית המזון והטקסטיל. וגם הוא ללא תוספים.

גם המלח המטבח הרגיל, המשמש למליחת בשר ולבישול באותה קטגוריה כמו הקודמים, גם אצלו גודל הגרגירים נע בין 2.8 מ"מ, עד 8 מ"מ, וגם הוא כמעט ללא תוספים,

ועל זה הדרך יורד גודל הגרגיר, למשל המלח לתעשיית מזון הוא בגודל ש כ1 מ"מ, והמלח המוכר מלח  "סלית" – מלח שולחן, בגודל גרגירים של 0.8 מ"מ (בנפה של 25 מש), וכך האלה, "מלח ים האדום", גודל גרגירים 0.6 מ"מ (נפה של  30מש). מלח ים יבש 0.6 מ"מ (בנפה של 30 מש), מלח ים דק, יבש עדין 0.3 מ"מ (50 מש), וכך זה יורד עד שהוא מגיע למלח הדק ביותר שהוא כמו אבק, המשמש בדרך כלל לתעשיית הפיצוחים לגרעינים ולבוטנים, לתת להם את הטעם המלוח העדין.

 

בעיות הכשרות בגרגרי המלח הקטנים

טוב, נכנסו יותר מידי לפרטים "קטנים", אבל זה רק כדי להמשיך ולספר לכם, שככל שגודל הגרגיר נעשה קטן יותר, בעיות הכשרות שלו מתרבות, וזאת משום שצריך להוסיף לו חומרים מונעי התגיישות, וחומרים מונעי שפיכה, וגם חומרי הלבנה, למשל , במלח סלית יש תוספת של E535 (חומר משמר, סודיום פרוציאניד,) וגם E500,נכון, שהחומרים הללו הם מכימיקליים שאין בהם בעייות כשרות, אך זה בגלל שהמפעל באילת עם תעודות כשרות של רוב גופי הכשרות הטובים ביותר,

אבל בעולם יש תחליפים לחומרי מונעי התגיישות שהם בחששות כשרות, ולכן אי אפשר לומר שכל מלח כשר בלי בדיקה, אגב לפי מחקרים שנערכו בארצות הברית, הוכח, שמלח טבעי יעיל לבריאות, אבל משום שחברות המלח בעולם מוסיפים חומרים כמו קלציום קרבונט, מגנזיום קרבונט, אלומיניום הידרוקסי, כדי להפוך את המלח לשימוש נח לאורך זמן, הוחלט להגביל את השימוש במלח לתעשיית המזון, ומי יודע בתוך הרשימה הזאת ישנם חומרים המצריכים כשרות.

מה עוד, שבעיות הכשרות מוסיפות להסתבך ככל שגודל הגרגירים יורד, שלא נדבר כמה פיקוח צריך במלח המופחת נתרן, אגב, שלא תטעו שזה מלח מיוחד שעבר איזה הליך, זה מלח רגיל לכל דבר, שדיללו אותו באשלג, על ידי שהפחיתו את כמות הנתרן (מלח) לחצי ובמקומו שמו אשלג, ולכן הוא מופחת נתרן, וכל זה בתקווה שהלקוחות ישתמשו במלח הזה באותה הכמות שהם רגילים להשתמש עם המלח, למרות שזה לא יהיה באותה מליחות….

מה המלח מכיל?

אלא שבסוג המלח הזה מתחיל קרב גרסאות ונוסחאות, מה הוא מכיל כמוצר מוגמר, וזאת משום שהמלח הזה מכיל בתוכו תוספים רבים, כמו חומרי הלבנה ושימור, משפרי טעם, מלבד משפרי השפיכה והמונעי התגיישות שיש בקודמים, ובדרך כלל יוסיפו למופחת נתרן גם חומרים כמו  E636- (חומר טעם, מאלטול), וכן E504 (מגנזיום קרבונט), E331 (חומר משמר,סודיום ציטרט), E450    (דיסודיום פירופוספט),

נכון שברשימה הזאת על פי רוב אין בעיות מיוחדת, אבל הבעיה הקשה שמוסיפים גם חומר הנקרא E353  (טארטריק אסיד), בחומר הזה ישנה בעיה קשה של  יין נסך, והוא מחוייב בפיקוח, למרות שכיום יש לטארטאריק אסיד, חלופה של חומר טבעי על בסיס סינטטי, החומר החלופי בא לעולם עקב הקושי בהפקת הטארטאר הכשר משמריי יין, ולכן פיתחו את החומר החדש הזה, שאגב גם במחיר זה משמעותי. טארטר טבעי כשר עולה 28 דולר, והסינטטי 3-4 דולר, אבל כל זה תקף רק כאן בארצנו, אבל מי יודע באיזה חומר נעשה המופחת נתרן במדינות בהם אין פיקוח כשרותי.

וגם במקומות בו הרשימה הזאת חסרה, עדיין ישנה תוספת של ממתיק, כדי להמעיט את טעמם המר של חלק מחומרי הגלם, ולכן לא פלא של מלח חייב כשרות, וגם אם לא כשרות ממש, שלפחות יהיה מאן דהוא שבדק היטב את האנליזה של המלח , כדי להיות רגוע שאין בו כל מיני תוספים.

אגב, במידה והטיול השנתי שלכם יהיה ברשות הפלשתינית, כדאי שתדעו ששם על פי חוק כל המלח חייב להיות עם תוספת יוד, וגם זה הליך מעניין שצריך לתת עליו את הדעת…

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a2%d7%95/feed/ 0
כשרות העופות, איפה מזריקים לעופות, גיד אחד שנקרע בעוף מה דינו? https://keterhalacha.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%90/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259b%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%259c%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2592%25d7%2599%25d7%2593-%25d7%2590 https://keterhalacha.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%90/#respond Thu, 23 Jul 2020 00:20:21 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1291

לא חסרים תרנגולים לשחיטה

בהלת הקניות תפסה רבים ויצאנו לבדוק, האם באמת יש מחסור בעופות שחוטים כדת וכדין…

ראשית נרגיע, כי התרנגולים עדיין לא פיתחו תסמיני "קרונה", מותר להם להיות יותר מעשרה בלול אחד והם אינם צריכים לשמור על מרחק של שני מטרים אחד מהשני, התרנגולים לא טסו מארץ ניכר, כאן נולדו וכאן כנראה ישחטו, הם אינם צריכים בידוד של ארבעה עשר יום, ובקיצור, לא חסרים תרנגולים לשחיטה. התצרוכת בארץ ניזונה רק מגידול מקומי, כך שדבר לא השתנה, להיפך, בשבועות האחרונים אין אירועים באולמות, כל חדרי האוכל מושבתים, אין מסעדות ומלונות ועוד, כך שהמפעלים מתחננים ומשוועים לקונים כיון שיש להם כמויות אדירות של סחורה. משחטה הינה תחת הקטגוריה של מפעל מזון חיוני, מותר להם לעבוד גם כשמוטל סגר על שאר אזרחי המדינה, המערך של המשחטה בנוי באופן שיש מרחק המותר על פי החוק בין אדם לאדם, כך שאין שום מגבלה להמשיך לייצר כרגיל.

מחסור בכשרות

המחסור היחיד שאולי קיים ובלי קשר למגפת הקורונה הוא ברמת הכשרות. לשם כך, ערכנו ביקור פתע במשחטת העופות שבכפר מנחם, כאשר את פנינו קידם רב המשחטה הרה"ג ר' ישי שאול סינאווני שליט"א. כמובן שהשאלה הראשונה שנשאלה, 'מה נשתנה מקום זה משאר המקומות'. ציפינו שהתשובה תהיה בסגנון של הצגת כמה מהחומרות הנוהגות במקום, או פתרונות ייחודים לשלל בעיות שהרבה מעקרות הבית לא מודעות אליהם, אבל תשובתו הפשוטה והכנה הפתיעה אותנו: "הקביעות" "הסדר" "המשמעת", ו"העצמאות" הינם הייחודיות הגדולה שלנו. ופירט, למרבה הצער רוב ההכשרים ואפילו הבדצי"ם למיניהם שוחטים את העופות במשחטות שנותנות שירות לכמה גופי כשרות.

כל גוף כשרות, ביומו בא. כך שנוצר מצב, שמגיע גוף כשרות עם צוות שוחטים ובודקים, המנסה להתאים את עצמו לנהלי המשחטה, או לחליפין מצטרף לצוות הקיים, אך דא עקא, שההתמזגות של גוף הכשרות במצב הקיים, מצריך מעט גמישות עם הנהלים הקיימים באותו המקום, ולא רק משום שהמקום מושכר להם לפרק זמן קצוב, ולא תמיד יש להם את כל הזמן שבעולם לעמוד על דקויות קטנות, גם אין להם שליטה מוחלטת להחזיר או להוריד דרגת כשרות לבשר שכבר יצא מתחומי המשחטה.

בד"ץ בית יוסף

לעומת זאת כאן, ובכל המקומות ששוחט הבד"ץ בית יוסף את העופות, המשחטה נבנתה אך ורק לפי הנהלים והפרמטרים שהנחה ראש הבד"ץ הגאון רבי משה יוסף שליט"א, וכפי שהורה לו אביו מרן מאור ישראל זצוק"ל, כך שקיימים בו הדגשים וחומרות הנחוצים בכדי לכוון באופן הטוב לדעת מרן השולחן ערוך.

מה עוד, שהמשחטה בבעלות פרטית, ודווקא של תאגיד, שזה אומר שאין בעל הבית רודף בצע… אלא ישנו מנכ"ל, שכל תפקידו לנהל באופן הטכני את המקום, וכל מערך העבודה וענייני הכשרות מנוהלים על ידי רב המשחטה, והוא הדמות היחידה שבסמכותה לקלוט או לפטר עובדים,

ויתרה מזאת, למשחטה יש רב קבוע, שקובע נהלים ברורים, ויש את מי לשאול, ומי שיעקוב, ויבדוק סכינים לאחר כל שחיטת שנים עשר עופות בלבד, ולא יותר וכו'.

הזרקה לעופות בחזה

עובדה מעניינת ציין בפנינו, על החומרה שיש בבד"ץ בית יוסף, שאת ההזרקות לעופות, מבצעים אך ורק בחזה האפרוח ובלווי משגיח צמוד, מה שלא נוהג בכל הבדצי"ם. והסיבה לכך, שאם מזריקים בעורף האפרוח, יתכן ויהיה חשש שהמחט חדרה למרות היותה קטנה לוושט האפרוח, ויהיה האפרוח בחשש נקובת הוושט, שזוהי אחת מהסיבות שהעוף יהיה טרף.

כמו כן, ישנה הקפדה שההזרקה לא תהיה בשוק, מחשש שחומרי התרופה ירדו לשוק וייפתחו מוגלה או צרירות דם בשוק, ויתכן שיהוו בעיה בצומת הגידים.

והנה בתחילת דרכה של המשחטה, הגיע משלוח עופות עם אישורי הזרקה, ופעילות השוחטים וצוות הבודקים החלה. למרבה ההפתעה, התגלה שההזרקה לעופות נעשתה בשוק ולא בחזה כפי החומרה הנהוגה למקום. למרות שבנהלי הבד"ץ כל עוף ועוף נבדק בפני עצמו, כאן נתבקשו צוות השוחטים והבודקים לבצע בדיקות קפדניות יותר, ולוודא שאין תסמינים ועקבות של ההזרקה בשוק. בסיום יום השחיטה, לאחר שחלקה הגדול של הסחורה כבר יצא לשיווק, ישב וחשב רב המשחטה, כיצד יתכן "לוותר" על עיקרון, למרות שאצל "האחרים" מצב כזה לא רק שאינו חיסרון, אלא אף יתרון, אבל כשיש עיקרון הולכים אתו עד הסוף… לבסוף הורה רב המשחטה למשווק להחזיר את כל העופות, ולהורידם מכשרות בד"ץ לכשרות רגילה! תארו לכם איזה הפסד, בפרט שמדובר באלפי אם לא עשרות אלפי עופות…

צומת הגידים

אבל סיפורים כאלה ניתן לספר רק כשיש בעל הבית לבירה, וצוות מנהלים שמאמינים ששום הפסד כספי לא עומד מול עקרונות הכשרות. ואם כבר מדברים על צומת הגידים – צומת הגידים היא כמעין מערכת של קפיצים המחברת ותומכת את עצם הרגל מתחילת חיבורה עד סופה,

אלא שישנו הבדל מהותי בין צומת הגידים של העוף, לעומת זה של הבהמה, שהרי בבהמה ישנם רק שלשה גידים עבים וחזקים, שאינם מטריפים אלא אם נפסקו רובם, ובעוף ישנם ששה עשר גידים חלושים, שדי שיפסק או יירקב או אפילו רק יפתח מוגלה אחד מביניהם,

ואפילו רק ברובו של הגיד, בכדי שנטריף ונפסול את כל העוף, משום שאנו מניחים שאם נפסק אחד מהם, סביר להניח שכל יתר הגידים יפסקו בעתיד הקרוב, והעוף וודאי ייטרף. אמנם, בזמן הגמרא ואפילו עד לפני דור, לא היו מחייבים לבדוק בכל עוף את שלום גידיו, כשם שאין אנו מחויבים לבדוק את כל השבעים סוגי טרפויות שיש בבהמה, שהרי "רוב הבהמות והעופות בחזקת כשרות הם", וחובת הבדיקה הייתה חלה רק על אותם סוגי מחלות וטרפויות שקיים חשש סביר שהבהמה או העוף לקו בהם.

עופות בכמות מסחרית

ואז, בעיית צומת הגידים הייתה מאד נדירה, בגלל שדרך גידול העופות היה אז איטי, משוחרר ובריא יותר, בפרט, שהם לא היו מקובעים במקום אחד מבלי יכולת לזוז, והיה באפשרותם לטייל ולהברות את רגליהם, וגם לפוש ולתת מנוחה לרגליהם. הבעיות החלו, כשהתחילו לגדל את העופות באופן מסחרי, בכמויות מסחררות, ובזמן גידול קצר ביותר, ובכלל לא טבעי,

ומתחילת לידתם הם סגורים ודחוסים בלולים, וכל כובד משקלם מונח על רגליהם הדלות, מבלי יכול לזוז באופן ניכר, כך שהעופות פיתחו חולשה יתרה ברגליהם, שמשליך באופן מיידי על בריאות הגידים, ולכן מצוי מאד שהגיד נקרע, ושוב התחבר ונדבק באופן שהעוף נעשה טרף.

אחד הסימנים שמעידים על כך, היא הליחה הטבעית שבין הגידים, המתהווה למין גלד קשה ולבן, שאינו יורד בקילוף קל באמצעות הציפורן, וניכרת מבחוץ כמין גבשושית קשה, הבולטת מבחוץ, שפעמים היא בולטת רק מעט, ופעמים יותר. יתרה מזאת, פעמים שמראה הגיד משתנה מחמת זה, עד כדי כך שאף מבחוץ נראה המראה האדמומי או הכחול או הירוק, ומאד יתכן שאחד מהגידים נפסק לגמרי (וזה מצוי בגיד העבה שמתחת לעור, או אפילו בשאר הגידים הקטנים שבין הגיד העבה לעצם,) ונזכירכם,

שדי שישתנה המראה ומהותו של הגיד לרעה, או שתהיה איזו שהיא מכה או צרירות דם באזור צומת הגידים, כדי שיהיה ניכר ששלטה בו "לקותא" המטריפה את העוף מספק, וזאת משום, שעוף שקיבל מכה בצומת הגידים צריך שייבדק, והכלל קובע "שאין אנו בקיאים בבדיקת צומת הגידים" ואותה חוסר הבקיאות מחייבת אותנו להטריף את העוף.

 

מי העלה למודעות את בעיית צומת הגידים?

ואכן, מי שהעלה את העניין למודעות היה הגאון המפורסם מוה"ר מאיר בראנדסדארפער זצוק"ל שהיה מורה צדק בהעדה החרדית, כאשר לפני כארבעים שנה, ערך מחקר מקיף על כל העופות, ובא עם נתונים לפני אב"ד העדה החרדית הרה"ג רבי יצחק יעקב וייס, בעל המנחת יצחק, והוכיח, שלמרות שרוב העופות אינם בבעיית צומת הגידים, הרי שישנו חשש סביר מאד בכל עוף, הנקרא "מיעוט המצוי", שהעוף בבעיית צומת הגידים, המחייב על פי ההלכה לבדוק כל עוף ועוף, בכדי להוציאו מספק שמא הוא טרף, כשם שישנה חובה לבדוק את הריאות של הבהמה, שאין בהם סירכות,

ומי שמעז להקל בבדיקת הריאות של הבהמה, נקרא מאכיל נבלות את ישראל… וכבר כתב מרן השולחן ערוך "וכל הפורץ גדר לאכול ללא בדיקת הריאה ישכנו נחש"… אלא שישנו הבדל מהותי, בין השיטה הנהוגה בדרגת הכשרות "כשר" ואפילו "מהדרין", לבין השיטה הנהוגה בבד"צים הטובים, וביחוד ישנו הבדל מהותי איך לערוך את הבדיקה, אם בתלייה או שכיבה ובעיקר, ישנו הבדל מהותי במיקום הבדיקה, בין השיטה הנהוגה בבד"ץ בית יוסף, כפי שהורה מרן מאור ישראל זצוק"ל על הוראתו הברורה של מרן השולחן ערוך, לבין השיטה הנהוגה בבדצ"ים האשכנזים, כדעת רבותיהם, ועל כך נצטרך להאריך ולהסביר בפעם הבאה אי"ה….

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%90/feed/ 0
מה בעיות הכשרות במשקאות קלים כגון מיץ תפוזים, ומתי לעשר את רכיבי הפרי https://keterhalacha.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259b%25d7%25a9%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25a7%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a7%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259d https://keterhalacha.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/#respond Wed, 22 Jul 2020 23:48:30 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1288

בעיות הכשרות במשקה קל

אולי מן הראוי היה לפתוח את הנושא, תחת הכותרת "חשיפה" או אולי "תגלית", אבל מאחורי הכותרת הזאת, מתרחש נידון סבוך ומאוד מעניין, שגדולי פוסקי זמננו הביעו את דעתם עליו, ולצערנו, יתכן שאף מהווה כעין "מכשול לרבים", ונתחיל מעט בהיסטוריה,

לפני מספר שנים, עוד בחיי חיותו של מרן מאור ישראל זצוק"ל , עמד הבד"ץ בית יוסף בפני החלטה מאד מורכבת, האם לקבל תחת כשרותו את אחד החברות…. שהם מענקי יצרני השתייה הקלה, המשווקת משקה קל מבוסס פרי, נקטר, מיץ סחוט, ולאחר שמרן מאור ישראל זצו"קל, עיין, ושוב עיין… הוא פסק, "קשה מאוד לסמוך על הקולות ההלכתיות שהחברה נוהגת בה", ולפיכך הוחלט שלא לצרף את אותו המותג תחת כשרות בד"ץ…

התרחשות הזאת אירעה כאשר חברות המשקאות הגיעו לפרשת דרכים וייצור המשקאות הקלים המבוססים על חלקי פרי החל  להיות ייצור המוני,  אולם אף בתחילת דרכה של התעשייה הזאת בארץ עוד לפני כמה עשורים שהתחילו לייצר ולהפיץ בארץ משקאות קלים המבוססים מסחיטת פירות כדוגמת מיץ תפוזים המבוסס על משקה מסחיטת פירות הדר כתפוזים, או משקה אשכוליות וכדומה,

מתי להפריש תרומות ומעשרות לרכיבי הפרי? 

התעוררה שאלה מעניינת, הרי משקה זה הוא תולדה ישירה של פירות ארץ ישראל המחויבים בהפרשת תרומות ומעשרות וכל עוד לא הופרשו התרומות ומעשרות מפירות אלו לא ניתן לשתות את המשקה אם כך כיצד או יותר נכון באיזה שלב נפריש מהפירות את התרומות ומעשרות, האם מיד אם כניסתם לתחומי המפעל עוד קודם שנסחטו הפירות ונהפכו למיץ, או שמא רק בשלב האחרון לאחר שהוצא מהם המשקה,

למרות שהשאלה הזאת נשמעת כלא רלוונטית במיוחד שהרי מה כבר ההבדל ומדוע שלא יפרישו מהם את התרומות ומעשרות מיד בתחילה כפי שנהוג בכל תחומי התעשייה, השאלה הזאת העסיקה גופי כשרות רבים והיא חרצה גורלות של רמות כשרות למינם.

אך כדי להבין את גודל המורכבות נכניס אתכם לסוד העניינים,  למפעלי המשקאות מגיעים מידי יום עשרות, אם לא מאות טונות של פירות המיועדים לסחיטה המאוחסנים בתוך דולבים גדולים, אספקת הפירות כה רחבה וממגוון כה גדול של מטעים ובתי אריזה כך שמטבע הדברים, חלק מהפירות משווקים למפעל ישירות מהמגדל קודם שהפרישו מהם את המעשרות כשהם בחזקת טבל וודאי והם מוגדרים כפירות החייבים,

ואילו חלק לא מבוטל מהפירות שמגיעים למפעל הם כתוצאה של "קנייה חכמה" מכל שאריות הפירות שנותרו בשווקים או בבתי האריזה לאחר שהופרשו מהם התרומות ומעשרות ולכן אותם פירות מוגדרים כפירות הפטורים, על אותו משקל יתכן וחלק מהפרות יוגדרו כפירות הפטורים ממעשרות מחמת שגדלו אצל גוי, או באיזורי גידול הפטורים ממעשרות,

הבדלי הבעיות בעישור הפירות

כך שמאד קשה ואולי לא אפשרי לעשר את הפירות שהמפעל אסף לתוכו מחמת הבליל שנעשה בין הפירות החייבים והפטורים ואף אם ננסה לעשר מחלק מהפירות, נכנס לבעיית מן הפטור על החיוב , שהרי אולי הפירות שיעדו להפריש מהם, הם פירות פטורים ממעשרות שאי אפשר להפריש מהם על הפירות האחרים, מתוך הכרח הזה, נוהגים כיום במפעלים  בעלי כשרות, להפריש את המעשרות רק לאחר שנסחטו הפירות ונעשו למיץ, שאז גם עם מעורב במשקה סוג של חיוב ופטור, יכולים להפריש מתוך המיץ, על פי הכלל הלכתי שבדבר לח "יש בילה", ותולים שבכל טיפת משקה מעורבים כל סוגי הפירות.

אלא שהמוסכמה הזאת, לעשר את המיץ, לאחר שהוא נסחט, יוצרת בעיה הלכתית מאד סבוכה, שהרי לכולנו ידוע שברכתו של המשקה היא "שהכל" , ולא "העץ", מחמת שהמשקה מוגדר כ"זיעה", ואינו חלק מהפרי, ואם כך כיצד ניתן לעשר מדבר שאינו חלק מהפרי, עד כדי כך, שידועה דעתו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל שמיצי פירות שהופקו מפירות טבל (לפני שעישרו אותם), אסורים בשתייה, וגם אם ינסו לעשר אותם, על ידי שיפרישו חלק מהמשקה עבור המעשר, זה לא יעזור, כיון שהמשקה נחשב כזיעה שאינו חלק מהפרי, והרבה פוסקים מסבירים שכוונתו הייתה, שגם אם ייקחו פירות שלמים, וייחדו אותם כהפרשת המעשרות על המיץ, זה לא יעזור מחמת, שדרגת הפירות חמורה יותר , מדרגת המיץ, וישנה הלכה שלא מעשרים, מחיוב החמור על חיוב הקל.

פסק מרן זצוק"ל

האמת, שהנושא מאד מורכב, ומעורבים בו שיקולים הלכתיים כבידי משקל, ולקחת בחשבון שכיום שאין לנו בית המקדש, החיוב לעשר מדברי חכמים, מה עוד, שכאן מדובר בפירות שאינם שמן או יין, וגם המפעל נחשב כ"לקוח", והמשקה כ"זיעה", שכל אחת מהם סיבה להוריד את דרגת החיוב של המעשרות, וליצור בעיה, ממה עדיף לעשר מהפרי או המשקה, מה עוד שקיימת עדיפות לעשר לאחר הגמר מלאכה הסופי, שזה המיץ, שהרי כוונת המפעל לסחוט את הפירות, בפרט , שיש עוד נתון שמשפיע על ההחלטה, שהרי כיום המעשרות הולכים לאיבוד, ואולי יותר קל לעשר מדרגות חיוב שונות.

לאחר כל מכלול השיקולים, הורה מרן זצוק"ל לבנו ראש הבד"ץ, הגאון הגדול ר' משה יוסף שליט"א, שמפעלי המשקאות יפרישו את המעשרות, כפי השיטה הנהוגה ביקבים, והכוונה, לאחר שהופק המשקה, יוציאו מהמשקה את הכמות הנדרשת למעשרות, וישפכו אותם לתעלת הניקוז, למרות שגם אם ייקחו פירות שוודאי לא הפרישו מהם בעבר, והם ראויים למאכל אדם, ויפרשו מהם בעבור המשקה, זה גם נחשב כמעשרות.

אלא שההחלטה הזאת נגדה את רצונם של בעלי המפעלים, המפיקים משקאות המכילים פרי, מתוך זה, שהיא הסבה להם הוצאה כלכלית גדולה, ונסביר…

שוק המשקאות

שוק המשקאות הטבעיים, מחולק בגדול, לארבע קטגוריות, מיץ סחוט- שהוא מאה אחוז פרי סחוט, שעובר תהליך פיסטור ונשמר בקרור,   100%  פרי-  הינו משקה שהבסיס שלו רק מפרי אך המשקה מעורב עם מים, נקטר- הוא משקה שמעורב בו בין חמישים אחוז לעשרים וחמש אחוזי פרי עם שאר תוספות ומים, , ומשקאות המכילים פרי- אחוזי הפרי הסחוט נעים בין עשרה אחוז לחמשה עשר, בתוספת שאר חומרי טעם ומים.

כמובן גם איכות הפרי שבמשקה משתנה, שהרי בעוד שבסחיטה הראשונה הוציאו את מיטב המשקה מהפרי עצמו, הרי שלאחר הסחיטה מפרידים בין המיץ לפולפה PULP שהם שקיקי המיץ המצויים בפירות הדר, ושוב סחוטים אותם לאחר שהם עוברים הליך של מיסוי להוציא את כל המשקה האגור בתוכם,

לאחר הסחיטה, הפלופה ריקה מכל תוכן, וכעיקרון משמשת בעבור מאכל לבהמות, אבל במציאות חלק מהפלופה מוחזר למשקה בכדי להשוות לו מראה טבעי של פרי סחוט ואולי בפעם הבאה שאתם שותים משקה פירות בבקבוק של ליטר וחצי תדמיינו את הפולפה הזאת….

הפסד מרובה בעישור הפירות 

כך שאם ננסה לסכם ולחזור לבעיית המעשרות, נבין, שאנחנו במעין פלונטר לעשר את הפרות עצמם זה כמעט בלתי אפשרי וגם לא כללי לחברות המשקואת שהרי מדוע יזרקו לאבדון פרי שמכיל בתוכו משקה יקר בעוד הם יכולים לנצל את הפרי ולהקצות את השאריות, לעומת זאת לעשר את המשקה גם זה ממש לא מומלץ, כך שאם  אנחנו רוצים לנסות לדלג מעל המשוכה הזאת לעשר משקה המכיל פרי, מתוך הפרי,

נצטרך לקחת את הפלופה שהיא עדיין בשלב הראשון עוד לפני שהיא נסחטה שוב, ואינה ראויה למאכל אדם, בכמות שמחושבת לפי יחס של כל המשקה, אם כך תחשבו, מה יאמר בעל מפעל שבהגיון שלו, כל אחוז פלופה, שמתחשבן לפי המשקה, שווה פי כמה מאות אחוזים למה שהוא יכול להפיק מזה משקה. אבל, גם אם נאמר לו שהוא יפריש מהמשקה, ויוציא יותר מאחוז מכל תפוקת המפעל , וישליך את זה לאיבוד, עדיין ההוצאה גדולה מאד…

ולכן בעלי המפעל התעקשו, שהם יעשרו מהפלופה, אבל לפי היחס שהם מבינים, ובמילים פשוטות, ייקחו את הפלופה ואת המשקה למעבדה, ויבדקו כמה אחוזי סמיכות ופרי יש בהם, ורק לאחר שחושבנה כמות פרי שיש במשקה, יוצאיו לפי היחס הזה את אחוזי המעשרות, ולזה לא הסכים מרן זצוק"ל….

חשוב לציין, שטרם, עסקנו במשקאות אחרים המעורבים עם מים ומייצבים, ושאר חומרי טעם וצבע, שכאן הבעיה כבר מעצימה, מחמת שמיץ הפירות, הוא רק בהגדרת נותן טעם, ואינו המשקה בעצמו, שלא נדבר על משקאות המכילים פרי המיובאים מחו"ל שם הבעיה בהרבה יותר מורכבת מחמת שבאותו ייצור ישנה תערובת של משקאות המכילים פרי ענבים שמבחינתו מוגדר כיין נסך,  כך שיש עוד הרבה במה לדון….

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d/feed/ 0
איך לזהות דבש אמיתי, ללא תוספת חומרים והאם השעווה מותרת באכילה? https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%90%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%259c%25d7%2596%25d7%2594%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2593%25d7%2591%25d7%25a9-%25d7%2590%25d7%259e%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%2595%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259d-%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa%25d7%25a8-%25d7%2590%25d7%2595 https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%90%d7%95/#respond Wed, 22 Jul 2020 23:28:37 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=1284

תכונות הדבש

תכונות רבות יוחסו לדבש הדבורים הטבעי, מלבד סגולותיו הרפואיות, כמו למשל. שאחד מתכונותיו הפליאות, הוא לפרק ולהמיס כל חומר אחר שבא לתוכו, ואולי עוד יקום מישהו ויטען על תרופת פלא לקורנה – "דבש טבעי"

אך יתכן והקדמנו אותו ולנו תהיה הזכות יוצרים…. ואכן במעבדות לזיהוי דבש מזויף מנצלים את תכונה לפרק כל הבא לתוכה עד תום, כאשר הם מחממים את הדבש כשהוא מהול עם מים, ומוספים לתוכו תמיסת עמילן (עמילן מומס עם מים), לאחר שהתערב העמילן בדבש, שופכים לתוכו יוד. וראה זה לא פלא, הדבש חוזר להיות כבתחילה צבעו חזר להיות כבראשונה ללא שנשתנה במהומה

וכל כך למה, כי כבר הוזכרה תכונה זו באחד מפוסקי הגמרא הראשונים, שבגללה יש להתיר דבש שנפל לתוכו דבר אסור, ורק מחמת התכונה הזאת שהוא מבטל לגמרי כל דבר שבא לתוכו. אלא שמכאן ולהלכה למעשה הדרך רחוקה, וכבר תפס לו הדבש מקום של כבוד, בספרייה היהודית, בנידונים הרבים שהוא מעלה.

 

איך לזהות דבש אמתי?

במידה, והדבש אכן הוא דבש אמתי וטבעי, ולא כפי שאנחנו שומעים חדשים לבקרים, ובפרט בתקופות הללו, על פשיטות של המשטרה ויחידות הבילוש והפיצו"ח, על כל מיני מחסנים שקוראים לעצמם מפעלים, שמתגלים בהם ממצאים מחרידים … צנצנות דבש בכל הסוגים וההכשרים…

שהם בעצם, מים עם סוכר, שמעורב בהם חומרי טעם, והסמכה, שספק רב עם היצרנים עצמם, מודעים לתרכובת שהם רוקחים…. לכן הערובה הראשונה, המבטחת שאכן אנו רוכשים דבש, שיהיה רשום במפורש את מספר היצרן, וכתובתו , במידה וחסר אחד מפרטים הללו, רוב הסיכויים שהדבש מזויף, גם אם יש  עליו סימול כשרות. אולם, גם במידה ואכן גם אם אמתנו שהיצרן מוכר וידוע, צריך לבדוק היטב מה אם אין איזה כוכבית קטנה ליד המילה דבש, ומתחתיה במקום נסתר יהיה כתוב "בטעם", שאז, חוקית, יהיה מותר לעשות את הדבש מכל מה שרוצים, ורק לא מדבש דבורים.

 

דבש טבעי

דבש טבעי-  ראשית, צבע הדבש, אינו מורה כלל על אמינותו, יתכן  שהדבש יראה במראה כהה, ורק בגלל שנעשה מפריחת עצי אבוקדו, אקליפטוס, וכדומה, או שיתכן שצבעו יהיה בהיר, והפעם בגלל שנעשה מצוף פרחים, ואפילו יתכן  שיהיה משווק גם במראה שקוף, מחמת, שהופק מדבורים שמצצו צוף מעצי שיטה קוצנית. גם בטעם יתכן והיו הבדלים, שהרי אינו דומה טעם דבש המופק מפריחת פרחי בר, לטעמו של הדבש המופק מפריחת עצי הדרים, או מצוף העצים או התבואה. אולם ככל שהדבש יותר סמיך ונוקשה, ישנה ערובה להיותו טבעי יותר, אלא, שפעמים שהדבש נמהל במים, ולעיתים אף בחומרי טעם המשווים לו מעט מטעם הלימונית או ג'ינג'ר וכדומה. ולהזכירכם, גם אם על הצנצנת ישנו כיתוב, באותיות ענק,  מאה אחוז טבעי, עדיין זה לא אומר שזה מאה אחוז דבש, ויתכן מאד שמעורבים בו חומרי טעם, והסמכה טבעיים, שמחויבים בכשרות טובה….

מלבד זאת – עקב המחסור הגובר בשוק הדבש, שוק היבוא גדל מאד, כך שישנם יצרני דבש מארצנו הקדושה , הנעזרים בדבש המיובא מחו"ל, נתון המחייב פיקוח כשרותי הדוק, שהרי הליך הפקת הדבש מצריך כמעין בישול, נכון, שאם תוך כדי תהליך מתבשלים רגלי הדבורים, עד הוצאתם לגמרי מהדבש, הדבש מותר באכילה לכתחילה. אבל כשמערכות הקיטור, מחוברות לסירים שמבשלים בהם דברים אחרים, או אפילו אם במערכות הכלים עצמם, בושל קודם לכן דבש עם מרכיבים אסורים, או דבש מלכות שהרבה מאתנו מחמירים לאוכלו , הדבר שונה לחלוטין.

 

האם מותר לשווק דבש ובתוכה חלת דבש?

אלא שישנו נידון מעניין מאד, שהעסיק את פוסקי זמננו, האם ניתן לשווק את הדבש, כאשר בתוך הצנצנת ישנה חתיכת חלת דבש, העשויה מדונג אמיתי בצורת משושים משושים, והאם בכלל ישנה אפשרות להתירו באכילה.  

ונסביר , ידוע לכולנו שדבש דבורים מותר באכילה, למרות שהוא נוצר על ידי בעל חי טמא, וכלל בידנו, כל היוצא מהטמא נחשב כטמא האסור באכילה, וזאת משום שהתורה בעצמה התירה את הדבש באכילה, והסיבה, כי לדבורה יש כמעין שתי קיבות, באחת היא מעכלת את מזונה, ובשנייה משתמשת לנקודת אחסון לצוף שהיא מוצצת עד הטלתו בתוך הכוורת, כך שהצוף אינו עובר שום שינוי מהותי עד היותו דבש, למרות שבתחילה הצוף היה מלא בנוזלים, וכשנהפך לדבש נעשה לנוזל צמיגי, זה רק מחמת שהדבורה הצליחה להפריד בין המים לסוכר בלא שתשנה במאום את מרכיבי הצוף, ומבחינה הלכתית הדבש לא עבר שום מיצוי בתוך גוף הדבורה.

 

הליך יצור הדונג.

לעומת זאת הליך ייצור הדונג,  שונה בהרבה, יש הטוענים, שמכיוון שהשעווה היא תרכובת שומניים הנוצרים מפירוק מוחלט של הסוכר בדם הדבורה בהליך ביוכימי. וגם מופרש מבלוטה אחרת המצויה בחלק התחתון של בטן הדבורה, ולא מאותה בלוטה בה הדבורה מטילה את הדבש,  יש לאסור את הדונג- שעווה, שגם אם התרנו את הדבש מחמת שלא עבר שינוי בבטן הדבורה, הרי שלא נוכל להתיר את השעווה הנוצרת מגוף הדבורה הנחשבת כשרץ טמא,

ואולי, השעווה שניתנת בתוך הדבש, יכולה לאסור אותו, מתוך הכלל שכבוש (מאכל שנשרה בתוך דבר נוזלי מעל ל24 שעות), נחשב כמבושל, ואם כך הדבש נתבשל עם השעווה. לעומת זו, יש הטוענים שהשעווה היא בעצם חומר הנמצא בצוף הפרחים עצמם, ואף מצוי בשערות אפילו של האדם, ותפקיד הדבורה הוא רק להפריד בין הדבש לשעווה, ואף שהיא מוציא את זה משני נקבים שונים עדיין התהליך שווה, ומבחינה הלכתית הגדרתם גם דומה, ולכן מותר יהיה לאכול את השעווה.

 

גופי הכשרות אוסרים את השעווה

למעשה, ישנם גופי כשרות שאסרו בתכלית את השעווה, ולכן אסור להבריק תפוחים בשעוות דבורים, ובעצם, רוב גופי הכשרות המהדרין כך נוהגים, אלא שמנגד רובם של הפוסקים התירו את השעווה באכילה , והטעמים רבים, והבולטים שבהם, שהשעווה מחמת עצמה בלא שתתערב בדבש הטבעי אינו נחשב כדבר הראוי לאכילה כלל מחמת טעמו המר, ומאד דומה במרכיביו ל"טוני רויאל" (דבש מלכות) אולם זה מביא אותנו לדיון הלכתי שיותר מעמיק ומקיף ויתכן יותר בריא , האם ניתן לצרוך את דבש המלכות הידוע בסגולותיו הרפואיות למרות טעמו המר כלענה.

אך קודם שנעסוק בפן ההלכתי של "דבש המלכות" נביא את תיאורו של מרן  ה"ציץ אליעזר" (חלק יא סימן נט)

לפי עדות המומחים הוא דבר יקר במינו ובסגולותיו המיוחדות שעדיין לא באו כמותו, ומהן ביחוד, לעורר כחות נעורים וכח גברא ולהשיב עדנה לנשים, ומנבאים למזון זה עתידות גדולות להביא מהפכה שלמה בחיי האדם בהשפעתו הרבה לחיזוק גופו והארכת ימיו וכוחות חייו ואף להשפיע בצורה של רגנרציא על גוף האדם ולהחזיר לו את הנעורים..

 

הפלא בכוורת הדבורים

יתרה מכך, לדעת החוקרים – האנושיות עומדת ללמוד סוד אריכות הימים מן הדבורים. כידוע, כוורת הדבורים היא ענין הכמוסה הרבה פלאות הטבע, והפלא הכי גדול הוא המזון המסתורי שבו מפרנסות הדבורים את זחלי הביצים ומייעדות בו את סוג הדבורה אם תהיה דבורה עובדת, או זכר, או מלכה. המלכה היא גדולה משאר הדבורים פי כמה ותאריך ימים פי עשרים מהשאר, ותטיל כשנים עשר אלף ביצים בעונת ההטלה. לפיתוח מלכה מהזחל משתמשות הדבורים במזון אידיאלי מיוחד הבא מבלוטה מיוחדת שבגופן. מזון המלכות הזה אינו מין דבש כלל ולא מיץ פירות ופרחים, רק איזה מיץ טבעי שברא הקדוש ברוך הוא בבטן הדבורים ומשתמשות בו לקיום המין.

 

מזון המלכות

מזון מלכות הזה יקר (ומחירו כעת הוא יותר מג' מאות דולר המנה – כפי שהתענינתי אצל חברה אחת בקליפורניא המתעסקת באיסוף הראיאל דזשעלי הזו) והסבירו לי המומחים – שמחירו היקר נובע מכך שההפקה שלו כרוכה במאמצים עצומים, היות ויש להיזהר לקבץ את הדבש מלכות בזמן מסוים, מיד בסיומם של ארבעים ושמונה שעות משעת ההפקת הדבש על ידי הדבורים כשהטילו אותו לתוך תא עם זחל ואז כל סגולותיו הנן בתקפן,  אולם מיד לאחר מכן הגם שהדבורים מוסיפות לייצר ולהוסיף ממזון הזה בתאים, הזחל מוציא מהמזון את עיקר ריחו וטעמו ומכחיש את סגולותיו).

אלא שעלינו לחזור מעט לתחילת דברנו לסיבה שבגללה התורה התירה לאכול את הדבש למרות שזה מופק מבעל חי טמא, נימקנו את זה כפי דעה אחת בגמרא הטוענת שההיתר לאכול את הדבש נובע מהנימוק – "שאין הדבורים ממצות את זה מגופן" ובמילים פשוטות יותר כפי שמתאר זאת מרן ה"ציץ אליעזר" חלק יא סימן נט הדבורים מלקטות הטל המתוק שנופל על הפרחים, ובכיס קטן שתחת גרונן תביאנה אותו אל כוורתן ומקיאות אותו שם. זאת אומרת שהדבורים משוטטות על הפרחים ויונקות נופת צוף הפרחים ומכניסות אותו לגופן ואין ממצות אותו הדבש מגופן, כך שמבחינה הלכתית הדבש לא נוצר מהדבורה אלא מהפרח, וכל תפקידה של הדבורה לאדות את הנוזלים שבצוף ולהופכו לנוזל צמיגי עם רמת סוכר גבוהה, אך אם יתכן שיהיה מצב שהדבורה תפיק עוד סוג של נוזל אבל ההפקה תעשה מגוף הדבורה כמו למשל מזון המלכות אותו הדבש מלכות יהיה אסור באכילה.

 

הפרשות של דבר טמא

אלא שישנה עוד דעה בגמרא המנמקת את ההיתר לאכול דבש שהרי כשהתורה לימדה שאסור לאכול שרץ היא הדגישה שרק את גוף השרץ אסור לאכול אבל לא את ההפרשות שלו, ולכן דבש שהוא בעצם הפרשה מהדבורה ולא גוף הדבורה יהיה מותר לאכול. לדעה זו כל דבש שהדבורה מפיקה אפילו עם יהיה דבש מלכות מותר יהיה לאכול….

גם מרן זצוק"ל בהליכות עולם (ח"ו עמ' רלג)  דן בסוגיא הזאת, אלא שמרן הפליא לעשות שהביא דעות של חוקי טבע המוכחים שדבש המלכות נעשה מאבקת פרחים והליך הפקתו דומה במאוד לדבש הרגיל, גם כאן הדבש לא מתמצה מגוף הדבורים אלא סוג של תוצרת הנעשית מהפרח עצמו, כך שעל פי אותה טענה גם את הדבש מלכות יהיה ניתן להתיר לכל הדעות, למעשה מי שיעיין שם ייווכח בגאונות אדירה השלבת כל כך הרבה נימוקים כמו העובדה שטעמו מר מאוד וכל דרך אכילתו רק בתערובת, ועוד

בל נשכח, שמרן השולחן ערוך , שהתיר את הדבש התיר גם את דבש הצרעין והגזין, שבשבילנו זה אומר, שכל הפרשות שמייצרים המעופפים הללו הם מותרים, כולל השעווה.

שהתיר מרן זצ"ל, מה עוד שאין השעווה נחשבת כאוכל אלא כדבר יבש ללא טעם, ובנוסף לדבורה נחשב השעווה כפסולת גמורה,

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%90%d7%95/feed/ 0
האם אפשר לייצר שוקולד במפעל שיצרו בו מוצרים לא כשרים? ומה צריך לדעת משגיח כשרות? https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a6%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%95-%d7%9e%d7%95/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%25a4%25d7%25a9%25d7%25a8-%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%25a8-%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2593-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a4%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%25a8%25d7%2595-%25d7%2591%25d7%2595-%25d7%259e%25d7%2595 https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a6%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%95-%d7%9e%d7%95/#respond Sun, 12 Jul 2020 21:35:33 +0000 https://keterhalacha.co.il/?p=872

יצור השוקולד במפעלים

בכל יום אנו נחשפים מחדש לפרסומים אודות מפעלי ענק המייצרים שוקולד כשר ואם נערוך ביקור קצר בסופרים ניווכח שיש אמת בפרסום, המדפים עמוסים לעייפה במינים ממינים שונים של שוקולדים בכל המינים והצבעים, חפיסות, פרלינים, בונבוניירות, חטיפים משוקלדים ועוד ועוד…

הדגל אותו הם מניפים מספר לנו כיצד פנו הם לטובי חברות השוקולד בעולם, וייצרו עבורנו שוקולד שוויצרי משובח . ואל דאגה, הם מרגיעים אותנו – אם אתם לא מבינים כיצד יתכן לייצר שוקולד באותה מכונה שייצרה קודם לכן מוצרים המיועדים לגויים ללא פיקוח כלל, אל דאגה יספרו יודע דבר, המפעל עבר הכשרה כדת וכדין על ידי משגיח כשרות ירא שמים ואף יתרה מכך הגדלנו לעשות ואף ייצרנו כמה וכמה פעמים באותם מכונות שוקולד כשר, ואת אותו השוקולד שיווקנו רק לגויים, וכך הכשרנו את כל המכונות . הפלא ופלא…..

האם יש ממש בכל הסיפור הזה,

אך תחילה נקדים מעט.

תהליך יצור השוקולד

"השוקולד" – מלך הממתקים, ולא בכדי כביליון ק"ג פולי קקאו נצרכים בכל שנה. אגב – הליך ייצור של קובית שוקולד ארוך הרבה יותר ממה שניתן לדמיין.

פולי הקקאו גדלים בתוך נרתיקים הדומים לשקדים,כאשר בכל נרתיק עשרות רבות של פולים,לאחר הבשלתם די הצורך נלקטים הנרתיקים ונבקעים בכדי להוציא מהם את הפולים .טעמם בשלב זה מר עד למאד .לכן מעדנים את טעמם על ידי "תסיסה". בדרך כלל אין בזה בעיית כשרות משום שזה נעשה באמצעות הנחת קליפות הדרים על הפולים למשך כמה ימים. לאחר מכן מייבשים את הפולים בשמש כעשרה ימים (שיטה הקיימת בהרבה מהפירות המיובשים – וקיים בה חשש של כניסת חרקים) ובנוסף נקלים הפולים בתנור. בשלב זה – יש עליהם ציפה לבנה דקה המוצאת בהליך הטחינה "קונצינג" הנמשך ימים ואף שבועות .הטחינה נעשת בחום של כ-50 מעלות עד לקבלת מרקם חלק ונוזלי "ליקר שוקולד" שאין הלשון חשה בפירורים שבהם.דבר הנחשב מבחינה הלכתית כמבושל מלבד זה ששוהים הם בכלי יותר מיממה ונעשים "כבוש כמבושל".אלא שעד שלב זה אין בעיות כשרות מהותיות.

בכדי להבין – אף אחד מאיתנו לא חושב שבכדי להכשיר סיר שהשתמשנו בו כל השנה בחמץ, די שנבשל בו פעם אחד איזה מאכל ולא נשתמש בו, ומכאן ולהבא יהיה הסיר כשר לפסח. וקל וחומר כשמעורב עוד חששות לאיסורים חמורים. אם כן במה מסתמכים אותם נותני כשרות .ואם אכן כדאי לנו לסמוך על זה .

מה הם הבעיות המהותיות ביצור שוקולד

הבעיות מתחילות –  כאשר ה"ליקר" עובר הפרדה לשני מרכיבים. האחד "חמאת קקאו" ,שהוא שומן – בצבע צהוב שנהב, אשר ממנו נעשה השוקולד הלבן. והשני "אבקת קקאו". ממנה מפיקים את האבקה החומה המוכרת לנו, אלא שבכדי לייצר שוקולד חום שנעים לנגוס בו ובעל טעם עדין. צריך לקשר בין כמה הפכים,שהם חיבור בין חמאת הקקאו השומנית לבין האבקת הקקאו  ושאר מרכיבי הטעם כאבקת החלב, ונלין, ואפילו לסוג של אנזים המופק מכבד של בעלי חיים אסורים להוספת הטעם כפי שהאריך בדינו בעל התשובות והנהגות, וברוב הסיכויים יוסיפו לשוקולד גם אבקת מי גבינה שאף המתירים את האבקת חלב נכרי יאסרו את המי גבינה, 

את כל זה צריך לחבר עם גוש החמאה השומנים והנוקשה ולהגיע לתוצאה של שוקולד מוחלק וגמיש. לשם כך משתמשים בחומרים מתחלביים המקשרים בין שני הפכים כששמן ומים, או בחומר בעל תכונה דומה ה"לציטין" סויה שלעניין פסח מוגדר כקטניות או בלציטין לפתית (קנולה) שבו חלוקים הדעות אם הוא כקטניות. העירוב נעשה במערבל ענק המערב את התערובת בחום של יותר מ"יד סולדת בו" במשך כמה ימים, כך שוודאי שמבחינה הלכתית נעשה המערבל ככלי שבישלו בו ויתכן אף בישול של מאכלות האסרות,

בשלב האחרון כדי להביאו למוצר מוגמר ישנו שלב הנקרא טימפרור "טמפרינג" שהוא חימום וקירור מיידי, ושוב חימום. גם בכדי ליצור ממנו צורות שונות צריך להעבירו בתוך מיכלי נחושת חמים. בקיצור השוקולד עובר בישול אחר בישול. כשהוא מעורב עם שומנים, חלב,ועוד ועוד…

הצינורות שמוליכים את השוקולד

יתרה מכך מפעלי השוקולד בדרך כלל הם מפעלים ענקיים השוכנים על פני קמה קומות בשטח רחב גדול מאוד, לרוב ישנו כמעין מרתף או יותר נכון חדר ייצור גדול בו מפיקים את השוקולד ולאחר שהתערובת הנכונה התקבלה מזרימים אותה במערכת צינורת ארוכה ומפותלת לעבר חדרי הייצור, כל צינור במערכת הזה חייב להיות כל הזמן מחומם שחלילה השוקולד לא יתקרר ויתקשה בתוך המערכת ובכך יביא לסתימתו, לשם כך בנו את הצינורות באופן שיש סביבו חימום כמין צינור בתוך צינור כאשר בצינור הפנימי זורם שוקולד ואילו בצינור החיצוני מוזרם כל הזמן מים רותחים, מערכות המים הללו סגורות וחוזרות כל הזמן על עצמן, אותם מים חמים משמשים גם לחימום דודי השוקולד, כך שאם ייוצר במערכות הללו שוקולד שאינו כשר הרי שכל הסירים והצינורות נאסרו מכח אותם המים הנחשבים מבחינה הלכתית כמפעפעים לתוך הסיר ומקבלים לתוכם את הטעם האסור.

פרט זה חשוב מאוד, כי הוא מונע מאיתנו להכשיר רק אגף אחד במפעל כי בעוד שהכשרנו את אותו אגף הרי שההכשרה הזאת אינה תקפה, הסירים וכל המתבשל בהם חוזרים ונאסרים מאותם מים שנחשבים כמים אסורים באכילה שבאים ממערכת הקיטור המסוכרנת לשאר אגפי המפעל, אבל נדגיש זאת בעיה קטנה באופן יחסי לבעיות שיש בהכשרת מפעל שוקולד,

משגיח כשרות יכול אם רצון טוב להתגבר על זה, פשוט להשבית את המפעל לייצור אחר, ואם זה לא מציאותי ומסתבר שכך, הרי שיש אולי עצה בנתינת חומר פוגם שמשנה את טעם המים שבמערכות למים בטעם מר מאוד ובכך אין טעם האיסור שלו חוזר ואוסר, רק נדגיש כתבנו כעת בכמה מילים, גם זה נידון שעצום שהאריכו עליו הפוסקים.

כמה מפעלים בכשרות מהודרת יש?

כאשר קיים לוקסוס כלשון מומחי הכשרות, ויש מכונות מיוחדות ליצור שוקולד כשר למהדרין. ניתן להגיע למצב בו יהיה יצור שוקולד כשר למהדרין אף בפסח. אלא שהלוקסוס הזה קיים במקום אחד או שנים בלבד בעולם הרחב.  אבל בפועל רוב ייצורי השוקולד נעשים במפעלים שעובדים כל השנה לייצור מקומי שאינו בהכרח כשר והמכונות מייצרות שוקולד שמעורב בו חלב עכו"ם, שומנים מהחי, חמץ ועוד שאר מרעין בישין, בשבילנו המכונות שבמפעל נחשבות כסיר בישול של מאכלות אסורות מחמת שהמכונות הללו בלועים מטעם האיסור, וכאן אנחנו נכנסים לסוגיה מאוד סבוכה כיצד יהיה ניתן להכשירם שלא יפלטו את טעם האיסור ביצור הכשר.

בשונה מכל כלי מתכת שאף אם הוא שימש לבישול של מאכלות אסורות הרי שיהיה ניתן להגעיל את הכלי במים רותחים ולהחזיר אותו למצב חדש כאילו לא השתמשו בו, הרי שבנידון דידן במכונות ייצור שוקולד זה לא ניתן לחלוטין, וכל מי שפעם התעסק עם שוקולד מותך יודע שכאשר השוקולד החם מקבל מעט מים מיד הוא מתקשה ונעשה גוש, כך שאם ננסה לתאר לעצמנו מה קורה כאשר מכניסים מים לצינור שהוביל שוקולד איזה נזק בלתי הפיך נעשה לצינור, כל השוקולד יתקשה בתוכו וכל הצנרת מערכות ההזרקה יסתמו ולא יהיה ניתן לתקנם, כל שהאפשרות להכשיר את הצנרת במים ירדה מהפרק. אם כן במה מכשירים את המכונות

את השאלה הזו נשאלו כמעט כל פוסקי דורנו האחרונים.

האם שוקולד יכול להכשיר את מכונות היצור, על ידי מעבר בתוכו?

בתחילה עולתה הצעה שאולי יכשירו את המכונות באמצעות ייצור של שוקולד שמרכביו כשרים, השוקולד החם יזרום בכל חלקי המכונה ויכשיר אותה. אבל את האפשרות הזו שללו כמעט כל הפוסקים, וכפי שכתבו רבי משה פיינשטיין ורבי משה שטרנבוך (גאב"ד העדה החרדית) זצוק"ל שכיון שנוזל השוקולד הוא עב יש להחשיבו כדבר מאכל ולא כמשקה ולכן אי אפשר להשתמש בו כחומר שאפשר להכשיר איתו.

האפשרות הבאה היא שמשגיח הכשרות יכשיר על ידי שמן רותח, השמן יזרום כתחליף למים ובכך יכשירו את המפעל, ואכן יש רבים שבכך מכשירים את מפעלי השוקולד, אך כאן צריך לרגע לעצור, ולעיין בהלכות פסח בסימן תנב סעיף ה', ולראות שאת השאלה הזאת שאל מרן הבית יוסף, האם ניתן להכשיר בשאר משקין שאינם מים, ושם מבואר שדעתם של הרמב"ן והר"ן שאי אפשר להכשיר כלל בהם, מנגד הרשב"א שם התיר, ומי שמעיין יראה שהבית יוסף שם מביא כמעין סיכום דברים את דעתו של האורחות חיים שגם אם מותר להכשיר זה רק בדיעבד אבל לכתחילה אסור.

גם הרמ"א שם כשהוא פסק את ההלכה הוא כתב שאין מכשירין בשאר משקין, אבל בדיעבד או במקום הדחק מותר, ואם נחדד את הדעות הרי שהמשנה ברורה שם הדגיש שיתכן שאף בדיעבד זה אי אפשר להכשיר בשאר משקין, והאמת שגם גדולי פוסקי ספרד כך צידדו שהכשרה בשאר משקין היא רק בדיעבד.

מה עושים גופי הכשרות, כדי ליצור שוקולד?

ישנם עוד כמה וכמה נידונים, האם המציאות ששמים לשוקולד אבקת חלב נחשבת לדבר שבטל בששים שהרי גם הוא מסוג הדברים המרוכזים ונותני טעם, רק להשכלה לכל ק"ג של אבקה צריך להוסיף כעשרה ק"ג של מים ואם אכן כך פני הדברים הרי שאם ישנו חשש שנשאר במכונה שיירים של שוקולד עם אבקת חלב נוכרי הרי שטעמו משפיע חזק…

בקיצור סוגיית מפעלי השוקולד היא סוגייא מאוד מורכבת, הם מבחינת במה להגעיל את הכלים, וכיצד לפגום את הקיטור, והאם כל מכונות המפעל יכולים לעבור הגעלה שהי יש בהם גם תבניות פלסטיק, סיליקון ועוד שאף אם נקל בדינם כדעת האומרים שהם מחומר שניתן להגעילו הרי שבחלק גדול מהמקרים הם שרוטים ופגומים שלא ניתן להכשירם.

אז מה עושים, פשוט לא עושים רוב ככל גופי הכשרות האחראיים אינם מכשירים מפעל שידוע שהוא מייצר בחומרי גלם שאינם כשרים, רק מפעל שחומרי הגלם שלו בחזקת כשרים גם אם אין עליהם השגחה בפועל ניתן יהיה להכשירו, אולם ניתן לצרף להקל להכשיר גם מפעל שמשתמש באבקת חלב נוכרי שאם ניקח לסניף את דעת המתירים אבקת חלב נוכרי ואת הדעות שמתירים להכשיר בשמן יש צד, אבל פשוט שאי אפשר לקרוא לכזה שוקולד פרווה, פרווה הוא לא יהיה בתנאים הללו בחיים!!

]]>
https://keterhalacha.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%93-%d7%91%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a6%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%95-%d7%9e%d7%95/feed/ 0